שיעור כללי / תשנ"ז דף מס' 92
מסכת כתובות, פרק שלישי (?)
בעניין גר קטן (הרב עמיטל)
דף י"א. "אר"ה גר קטן..." עד סוף הסוגיא; תוד"ה מטבילין
ריטב"א ד"ה אר"נ גר קטן... דלאו בר הודאה אינו מעכב; ריטב"א ד"ה כיון שהגדילה.
שם שיטה מקובצת ד"ה וז"ל הרשב"א וא"ת הא א"א לצמצמם.
סנהדרין ס"ח: תוד"ה קטן "והיאך נתגייר..." עד סוף הדיבור.
יבמות מ"ה: "עבדי דרב חייא בק' אטבלה... מילא טבל לקריו"; תוד"ה מי לא טבלה.
שם רי"ף (עמ' 30 בדפי הרי"ף) "ואי קשיא לך... דטביל בפני ג"; נמוקי יוסף ד"ה מי לא טבל.
שם מ"ו. "ר' חייא ב"א איקלע... וכיון דלא טבל עכו"ם הוא".
שם מ"ז. "ת"ר גר שבא להתגייר... ובעבד משוחרר ובנדה".
שם מ"ז: (סוף העמוד) "אחד גר ... ההוא מיבעי ליה לכדשמואל".
שם מ"ח: "ת"ר מקיימים עבדים... והגר זה גר תושב"; רש"י; תוד"ה זה גר תושב.
שם ע"א. רשב"א ד"ה אלא לאתויי.
חולין י"ב: תוד"ה מאן תנא; שם רשב"א ד"ה מאן תנא "ורבנו הרב ז"ל... שוחט דוקא בעינן".
שם ל"א. "אתמר נדה שנאנסה... וחולין לא בעי כונה".
שם ל"א: "היכא דמי נדה שנאנסה... מעלייתא היא".
כריתות ט. "ת"ר גר תושב..." וברבנו גרשום ד"ה גר תושב, וד"ה כישראל (נדפס שם בדף י:).
רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ב הל' יא-יד; שם פי"ג הל' א-ו.
רמב"ם הל' מחוסרי כפרה פ"א הל' ד.
משנה ברורה או"ח סימן ש"ד ס"ג; באור הלכה ד"ה אי גמור.