שיעור כללי / תשנ"ז דף מס' 85

מסכת כתובות, פרק שלישי (ל:)

בעניין ריבוי חיובים משם אחד (הרב ליכטנשטיין)

א. מכות ד. "מעידין אנו ... נפקא"; [ד. תד"ה שלא; רמב"ן ד"ה שלא]; כתובות ל"ב: תד"ה שלא (בעיקר עד "כיון שרצו לחייב שניהם").

ב. בבא קמא כ"ו. "ויהא אדם חייב בכופר... ולא על אדם", וברש"י ד"ה ויהא, תד"ה ויהא; [רשב"א ד"ה ויהא, עד "בלא התראה"]; ב"ק ד. "לא ראי השור שמשלם את
הכופר... שאין משלם את הכופר", ובתד"ה כראי, ובמהר"ם מלובלין [ובפני יהושע] שם; תוס' רבינו פרץ שם ד"ה כראי.

ג. בבא קמא פ"ג: "אם נפשך לומר הרי... שאינן חוזרין".

ד. כתובות ל: תד"ה זר (עד "אבל כי איכא כרת לא").

ה. דברים כ"ב, יג-יט; כתובות מ"ו. "ת"ר וענשו... דבר רע"; שם מ"ד. "הגיורת ... שאין לה אב"; רמב"ם הל' נערה בתולה פ"ג הל' א', הל' ו-ח; ירושלמי כתובות פ"ג ה"א
"מן המוציא שם רע למד רבי מאיר... לשמים".

ו. נחלת דוד ב"ק כ"ב: ד"ה תד"ה אילו קטל "מיהו בעיקר מה שהעלו... ודוק".