שיעור כללי / תשנ"ו דף מס' 79

מסכת כתובות, פרק שני (כח.)

בעניין גדול המעיד על שראה בקטנותו (הרב ליכטנשטיין)

א. כ"ח. "ואלו נאמנין... בדרבנן"; כ"ח: "לטבול... דרבנן", "ושהמקום... תחומין דרבנן"; כ"ח. תד"ה אלו (עד "אפילו קטן בדרבנן").

ב. בבא בתרא קכ"ח. "היה יודע ... בכשרות כשר"; ערכין י"ז: "היה עני... ועד סופו", "אלא מעתה והוא עד... והא איכא".

ג. בבא בתרא מ"ג. "וכי מסלק נפשיה ... דלשמיעה קאי", ובתד"ה וליסלקו; רמב"ן ד"ה ואמאי עד "לדקדק עליו"; יד רמה שם סימן ק"ל (בעיקר "ושמעינן מיהא... בפיסול
נוגע בעדותו").

ד. בבא בתרא קנ"ה. "איתמר קטן... עשרים שנה"; קנ"ה: "אמר רב הונא... וליכא" (בסוף העמוד); רמב"ם הל' עדות פ"ט הל' ז-ט, ובלחם משנה שם.

ה. מכות ה: המשנה השניה (בעיקר "ומה שנים נמצא... את הנפש"); ו. "אמר ליה רב פפא... את הנפש", ובתד"ה שמואל; כתובות כ"א: תד"ה הנח "ודוקא בעד המעיד...
נעשה דיין"; [ביתר הרחבה, בבא בתרא קי"ד. תד"ה אבל]; רמב"ם הל' עדות פ"ה הל' ג-ה.

ו. כתובות כ"ז: "לימא כתנאי.... על פיו"; רמב"ם הל' איסורי ביאה פי"ח הל' יח; ר"ן על הרי"ף (י"ב. באלפס) "ויש לתמוה... בעדות זו".

ז. יבמות קכ"א: "אפילו שמע... הוו התם"; רמב"ם הל' גרושין פי"ג הל' ח-ט; שו"ע אבן העזר סימן י"ז סע' י"ג, ובט"ז ס"ק ט'.