שיעור כללי / תשמ"ד דף מס' 65

מסכת כתובות, פרק שני (כ.)

בעניין עד אחד בשטר (הרב ליכטנשטיין)

כתובות כ., "ת"ר כותב אדם... ואדכרי"; תד"ה ורבי יוחנן (בעיקר, עד "לא תשיב שטרא"), וביתר ביאור והרחבה, בתוס' הר"ש, ד"ה כותב; בעיקר,
וא"ת ובשמעתין... אינו מדעת שניהם"; ירושלמי, פ"ב ה"ד, "רבי חגיי... של שני".

ב"ב קס., סוף המשנה ("גט פשוט עדיו...") והגמרא עליה עד "אסמכתא בעלמא"; שם קסה., "פשוט לכתוב בו... פסולא דאורייתא" (עדיף עד "נוטה
שיצטרפו" (הרא"ש ז"ל); רשב"א שם, ד"ה אמימר; בעיקר, "ויש מי שהקשה... וכן יקר" (יסודי).

גיטין ב:, "ולרבה דאמר... משנים", ובתד"ה עד אחד (השני).

ב"מ יב:, המשנה; יג., "אומר היה רבי מאיר... ולא מבני הרי"; רמב"ן, ד"ה אינו, "אינו גבוה... קריא ביה; "ספר ההשלמה", שם (פ"א סי"ב), "תניא...
והוי מפי כתבם; מאירי כתובות, עמ' 55, ד"ה ואתה; בעיקר, וקצת רבותינו הצרפתים... והדברים מחוורים".

רמב"ם פי"ד הל' מלוה ולוה ה"י; פ"ד הל' עדות הל' ה'; שם, פ"ג ה"ד.

נ.ב. השעור לא יעסוק בענין צירוף ע"א בשטר וע"א בעל פה, אלא נתרכז בענין הכשר ע"א בשטר בשל עצמו. במסגרת זו, הוא אף ידון בכמה
יסודות דין מפיהם ולא מפי כתבם כפי שהם עולים מן המקורות מצויינים, אך הוא אינו אומר להקיף את הנושא הזה).