שיעור כללי / תשמ"ד דף מס' 61

מסכת כתובות, פרק שני (יט.)

בעניין הודאת בעל דין במקום שחב לאחרים (הרב עמיטל)

גמ' יט "אמר אביי לעולם באומר מלוה...",

רמב"ם מלוה ולווה פ"ב ה"ו

קידושין סה: "מאי הוה עלה...", רשב"א ד"ה אמר רב אשי.

ב"מ יב: "במאי עסקינן...", ריטב"א חדשים ד"ה גמ' במאי,

ריטב"א (שם יג.) ד"ה ולשמואל, וג. ד"ה תני ר"ח,

רשב"א (ב"מ ג.) ד"ה הא דאמר

ר"ן בפרק שבועת הדיינים ד"ה גרסינן "... ומיהו ה"מ".

רמב"ן (ב"מ עב:) ד"ה ריטב"א ד"ה ה"ג.

ב"ב קכח: "שלח לו..." ורשב"ם.

רי"ף (פז. על משנה "הפוגמת") ובעה"מ וראב"ד.

רמב"ם מלוה ולווה פ"ב ה"ו ופט"ז ה"ז, אישות פט"ז ה"כ ובראב"ד

שו"ע חו"מ ס' ע"א סי"ט, ובהגר"א (אות מ'), קצוה"ח ס' לד סק"ד.