שיעור כללי / תשנ"א דף מס' 27
מסכת כתובות, פרק ראשון (י.)
בעניין נאמנות טענת פ"פ מצאתי להפסיד כתובתה מעבר למנה מאתים (הרב ליכטנשטיין)
| י. "איתמר... ומפסידה"; רי"ף (ג: באלפס) "וחזינן... לא מהין"; רא"ש סימן יח "וחזינן... לא הוסיף לה"; מרדכי סימן קלה "כתב האלפסי... לשון ר"י"; רמב"ם הלכות אישות, פי"א הל' יד-טז; מאירי ט: (עמוד 46) ד"ה כל שכתבנו; בה"ג הלכות כתובות (סוף סו:) "והיכא... חזקיה" (הובא בתוס' רי"ד י.). |
א. |
| יסודות כלליים: | ב. |
| בענין תוספת כתובה נד: "אע"פ... לכונסה"; פשיטא... על דת" (עדיף עד "בנין דכרין"); תוד"ה ולפוגמת, ולעוברת (הסוגיה המצוטטת נמצאת במשנה בדף ק: ובגמרא בדף קא. "אמר שמואל ל"ש... מנה מאתים"); רשב"א נד: "א"ר רנאי... קאמר"; נה. ד"ה כל זמן "וכתב ר"ח ז"ל.. קאמר"; רמב"ם הלכות אישות, פט"ז הל' ב-ו "ואין נקראין... הלואה". |
1. |
| בענין נכסי צאן ברזל יבמות סו. רש"י ד"ה הכניסה; רמב"ם הלכות אישות, פט"ז הל' א-ב; יבמות סו. "איתמר המכנסת שום... יאכלו"; [גיטין מד: "בעי רבי רימיה... תיקו";] כתובות קא. "והיוצאת... קיימין"; [יבמות פד. רש"י ד"ה ולא בלאות; פה. תד"ה בלאות; כתובות סג: "כלתיה דרב זביד... ולא פשיט"]. |
2. |
[נ.ב. השיעור יתמקד בענין תוספת כתובה. עניין נכסי צאן ברזל, שהעלה הבה"ג, יידון בקיצור].