שעור כללי / תשל"ו דף מס' 22

מסכת כתובות, פרק ראשון (ט.)

בעניין הן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה (הרב ליכטנשטיין)

א. קדושין סה., "אמר רב יהודה המקדש בע"א... גס בה"; רמב"ם, פ"ג הל' אישות הל' ה'; פ"י הל' גירושין הל' י"ח.

ב. גיטין פט., "אמר רבא יצא לה שם מזנה... בנהרדעא לא מבטלי קלא"; רמב"ם, פ"ט הל' אישות הל' כ"ב; "בית שמואל" על אבן העזר, סי'
מ"ו ס"ק ה'.

ג. תשובות מיימוניות", ספר אישות, סי' א'; מרדכי, קידושין, סוף סי' תקל"א (ב"ספר החכמה" וכו'); שו"ת הרשב"א, ח"א, סי' תש"פ.

ד. יבמות כד:, "הנטען על אשת איש... ואיכא עדים כרב"; תד"ה אמר רבי; רא"ש, סי' ח' (לפחות, עד "עידי טומאה קרית ליה").

[ה. שבועות לד., "ר' יוסי הגלילי אומר... שמע מינה", ובתד"ה דאי; שם מו:, "נחבל כיצד...דליכא אחר"; רמב"ם, פ"ה הל' חובל ומזיק הל'
ד-ה].

ו. רמב"ם, פ"כ הל' סנהדרין הל' א'; סה"מ, ל"ת ר"צ וברמב"ן שם ("וכן באומד וכו').

ז. שו"ת הריב"ש, סי' ו' (לפחות, עד "כמו פלגש בלא כתובה וקדושין").