שעור כללי / תשמ"ד, תשנ"א דף מס' 10

מסכת כתובות, פרק ראשון (ג:)

בעניין איסור אשת איש שנבעלה לעכו"ם לבעלה ולבועלה (הרב ליכטנשטיין)

א. רקע כללי: במדבר ה, יב-יד, רש"י דברים כד, ד רש"י ורמב"ן (מקור הדברים ביבמות יא: "ר' יוסי בן כיפר... כתיב בה").

סוטה כז: "כשם... לבועל"

רמב"ם גירושין פ"א הל' יב-יד; סוטה פ"א הי"ד; פ"ב ה"א הי"ב.

ב. כתובות ג: "מאי שקדו... לא עקר נפשיה"

תוד"ה ולדרוש (עד "וזרעו חשוב כזרע בהמה") ריטב"א ד"ה משום (עד "לזרעיהו" בסוף "ועם כל זה... ר"י ז"ל").

מאירי ד"ה אשת, רא"ש פ"א ס"ד (עד "מקנינן ע"י עובד כוכבים"; בסוף "ונ"ל לקיים... לבעל").

ג. שו"ת מהרי"ק סי' קס"ה "ואשר שאל... בקרבן".

ד. משנה למלך סוטה פ"ב הי"ב , "מפי השמועה... שנאסרה לבעל".

שם "עוד יש לי חקירה אחת... בזה"

[ה. בעה"מ סנהדרין (יח. באלפס) "ועוד י"ל דנבעלת לנכרי... ואל יעבור" רמב"ן "והא דאמרי גבי אסתר... וכדמפרש בגמ'"].