שיעור כללי / תש"ס דף מס' 10

מסכת גיטין, פרק שני (יח.)

בענין השמטת כתובה בשביעית (הרב ליכטנשטיין)

א. משנה שביעית י: א ב עד "וכל מעשה בי"ד אין משמטין"; ירושלמי שביעית י:א (לקראת סוף ה"א) "האונס... גזרי דינים"; פיה"מ לרמב"ם (מ"ב) "וכן הקנסות... ואינו חוב"
; ר"ש ד"ה "האונס" , וברא"ש ד-ה

ב. גיטין יח. "איתמר מאימתי... העמדה בדין" ; ירושלמי שביעית י:א "רב אמר פגמה... ותזקוף" .

ג. רמב"ם , שמיטה ויובל , ט:יא-יג

ד. בבא מציעא עב. "תנו רבנן ישראל... ואינו גובה את הריבית" ; בבא קמא קט. "ואם אין לאיש... במה שבידו"

[ה. ירושלמי גיטין ה:א "תני רבי חייא... גובה בעידית" ; ראב"ד על הרי"ף גיטין (כ"ד: באלפס) בסוף ד"ה "והאי", "עוד יש לפרש... לאו ס"ל הכי"]

ו. שו"ע חו"מ סז:יד, ברמ"א

ז. תוס' רי"ד על הסוגיה גיטין יח. ; כתובות נב: "את תהא יתבא... ופוטרין אותה" ; רמב"ם אישות ח:א

ח. מכות ג. "אמר רב יהודה... לידי לא יגוש" ; שם, ג: "איכא דאמרי... לא יגוש" ; שו"ע חו"מ סז:י , ובקצות החושן ס"ק ד' .