שיעור כללי / תשמ"ג דף מס' 24

מסכת חולין, פרק שני (לא.)

בעניין בן פקועה (הרב ליכטנשטיין)

א. המשנה עד., הגמ' עליה - אם אפשר עד "ושתיק ליה" (עה:), אך בעיקר: "הכי ג' תצוה איתמר... וחורש בו"; "איבעיא להו מהו לפדות...
אהני לך"; עה. "אמר רבי אמי השוחט... ושתיק ליה"; עד. "בעי וכהושעיא... אמר רחמנא".

ב. עה. תד"ה לדברי; רמב"ן עד., ד"ה הא דתנן או רשב"א ד"ה מצא; [רמב"ן עה., ד"ה גרסת או רשב"א, אמר רבי אמי... כמ"ש"].

ג. ספר התרומה, סי' מא, ד"ה הלכך; תה"א בית שני שער ה' (נח:) שליל כיצד... כן דעתן"; ס., "מתה הבהמה והוציא... דטריפה הוא";
רמב"ם, פ"ה הל' מאכ"א הי"ג (בראשה) והט"ו; פ"ב הל' אבות הטומאות הל' ו'-ז'; פ"ב הל' בכורות ה"ט.

[ד. ראבי"ה, סי' אלף וצו; או"ז, סי' תמ]

[ה. עה: "רבי שמעון שזורי... בינייהו"; "אדא... של דמאי"; תה"א, (ס:) "בן פקועה כיצד... מלמדין אותו", וברא"ה ומשמרת הבית שם].