שיעור כללי / תשמ"ג דף מס' 11
מסכת חולין, פרק ראשון (ט:)
בעניין ספק טומאה ברשות הרבים (הרב ליכטנשטיין)
א. טהרות פ"ה מ"א מ"ב מ"ה; פ"ו מ"א מ"ד מ"ו; [ר"ש פ"ה מ"א - "...וחמור מטהר"] תוספתא טהרות פ"ו ה"י, "שאלו...לרבים".
ב. סוטה כח. "ת"ר שלש פעמים...בין ברה"ר ספיקו טהור" [כט. "אמר רב גידל...צריכא"]
תוד"ה מכאן; ע"ז לז: "אמר רב נחמן ספק... טבולו", ותוד"ה הא.
ג. חולין ט: "אמר לי רבא...לישאל" תוד"ה התם; מהר"ם מלובלין על אתר ד"ה התם [נדה ב. משנה וגמ' עליה עד ג. "מטומאתו", תוס'
הרא"ש ג. ד"ה מה סוטה (בסוף) וא"ת היכי ילפינן...דהוה פלגא ופלגא]
ד. רשב"א חולין ט: ד"ה אמר ליה אביי.
ה. רמב"ם אבות הטומאות פט"ו ה"ח, פט"ז ה"א-ה"ב וראב"ד, טומאת מת פ"ט הל' יא-יב.