שיעור כללי / תשמ"ג דף מס' 6

מסכת חולין, פרק ראשון (ו.)

בעניין תערובת דמאי (הרב ליכטנשטיין)

א. רקע כללי בענין דמאי: סוטה מח. "אף הוא... של עמי הארץ" רמב"ם מעשר פ"ט הל' א-ב [ובמשנה - למלך שם]

ב. חולין ו. "ר' זירא ורב אסי... בידים דמי"; רמב"ם מעשר פי"ג הל' יח,

מאירי שם.

ג. תוספתא דמאי פ"א הי"ח; ירושלמי דמאי פ"א ה"ג "יין למוריס... שהקילו בדמאי"

ד. דמאי פ"ג מ"א [סוכה לה: "ושל דמאי...ואת האכסנאים דמי"] פ"ד מ"א.

ה. פסחים ל. "אמר רבא...ע"י תערובת לא" [ובר"ן (ז: באלפס) ד"ה וכו']

ו. טור יו"ד סי' קיב (בסופו) "כתבו הגאונים... הפת", ובב"י שם [לעיל בב"י, סי' קעז "אבל לומר... דאיסורא דרבנן הוא"]