שיעור כללי / תשמ"ב דף מס' 43

 

מסכת בבא מציעא, פרק ראשון (טז:)

 

בעניין נאמנות טענת פרעתי (הרב ליכטנשטיין)

 

א. ב"מ טז: "אמרו לו צא תן לו... ונותנין לו".

יז. "הטוען אח... תותה" רש"י ותד"ה הטוען [שלטי גיבורים (הוא רומז לאו"ז ב"ק סי' ש-שא
ולהגהות אושרי ב"ק פ"ז סי' ה)].

ריטב"א (חדשים) ד"ה א"ר חייא בר אבא, רא"ש (סי' מב) "...ועביד ופרע".

 

ב. שבועות מא. "האי מאן דאפיק שטרא... זיל אשתבע ליה".

ב"ב ע. "בעא מיניה רב עמרם... נאמן בשבועה".

 

ג. ב"ב קעה. המשנה עד "..בני חורין", בעה"מ ומלחמות (שם).

ב"מ יג: "אמר ר"א מחלוקת... דחיישינן לפרעון".

 

ד. שבועות מא. "המלווה את חבירו בעדים... למדינת בים (ע"ב) [ר"ן (על הרי"ף) "ונ"ל דהכי...
טענתיה ומהימן"].

 

ה. ב"ב ה. "אמר ר"ל...דלא ליטרדן".

 

ו. סנהדרין כט: "הודה בפני שנים... כיון דמחוסר גובינא לא".

 

ז. רמב"ם הל' מלוה ולוה פי"א הל' א-ג, פט"ו ה"א; הל' טוען ונטען פ"ז ה"ה.

 

ח. ש"ך (ס' לט) סק"ו סקכ"ד וסקכ"ט.

 

[ט. ב"ק קיב. תוד"ה ולא פש].