שיעור כללי / תשנ"ח דף מס' 39.2

 

מסכת בבא מציעא, פרק ראשון (יא.)

 

בעניין הקנאת טובת הנאה (הרב ליכטנשטיין)

 

א. ב"מ יא., המשנה ובגמרא שם "אמר רב יהודה... אי לא לא", "איתיביה רבי אבא... מקנה אותן
שאני".

ב. רקע כללי בעניין אי טובת הנאה ממון - 1.קדושין נח. "המקדש בתרומות... לאו כמי שהורמו
דמיין" ובריטב"א שם ד"ה לימא כתנאי. 2.נדרים פג: המשנה; שם פד: "כהנים ולוים...
בעלמא". [3.פסחים מו. "כיצד מפרישין... לא אמרינן הואיל"] 4.חולין קלא. תוד"ה יש; ב"מ
ו: סוף תוד"ה והא הכא "וא"ת אמאי... ממון". 5.רמב"ם הל' אישות פ"ה ה"ה; הל' גניבה פ"ב
ה"ה; הל' נדרים פ"ז הי"א [ובכס"מ שם]; ש"ך סי' שנ ס"ק א ד"ה כתב.

ג. יחס סוגיתנו לסוגיות הנ"ל - ריטב"א על אתר, ד"ה ולא היא; [שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, הובאה
בליקוט ראשונים כאן]; שטמ"ק כאן, ד"ה טובת הנאה; אור זרוע כאן סי' ל; [בית הלוי
ג:מו:ג].

ד. האם בנתינת מתנות שיש בהן טובת הנאה, יש דעת מקנה - מרדכי כאן סי' רמא (בעיקר "ועוד
יכול להיות... מאיר ברבי ברוך"); [קצוה"ח סי' רמג ס"ק ד, עד "וכמ"ש ודו"ק"]; העיטור,
מאמר שני קנין (עד "ליתא").

ה. הקנאת טובת הנאה - שו"ע חו"מ סי' רג סע' א בהגה, ש"ך ס"ק א, קצוה"ח ס"ק א; סי' רעו סע'
ו בהגה [ש"ך ס"ק ד וקצוה"ח ס"ק ב].

[ו. השוואת חליפין ואגב בקנינים - ב"ב עז. "אמר אמימר... ואגב ארעא ניקני"; ב"מ יא: תוד"ה
מקומו; קצות החושן, סי' ערה ס"ק א "ולפי מ"ש דהפקר... שהוא קנין טוב".