שיעור כללי / תש"ן דף מס' 39.1

 

מסכת בבא מציעא, פרק ראשון (יא.)

 

בעניין הקנאת טובת הנאה (הרב ליכטנשטיין)

 

ב"מ יא. המשנה; הגמרא שם "אמר רב יהודה... אי לא לא"; "איתיביה ר' אבא... מקנה אותן שני".	א.
רקע כללי בעניין טובת הנאה:	ב.
קידושין נח. "המקדש בתרומות... לאו כמי שהורמו דמיין", ובריטב"א שם ד"ה לימא כתנאי.	1.
נדרים פג: המשנה; שם פד: "כהנים ולויים... בעלמא".	2.

[3. פסחים מו. "כיצד מפרישין... לא אמרינן הואיל"].

4. חולין קלא. תד"ה יש; ב"מ ו: סוף תד"ה והא הכא "וא"ת אמאי... ממון".

יחס סוגייתנו לסוגיות הנ"ל: ריטב"א על אתר, ד"ה ולא היא; [שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, הובאה בליקוט ראשונים כאן]; שטמ"ק כאן ד"ה טובת הנאה.	ג.
האם יש דעת מקנה בנתינת מתנות שיש בהן טובת הנאה: מרדכי כאן, סי' רמ"א (בעיקר "ועוד יכול להיות... מאיר ברבי ברוך"); [קצוה"ח רמ"ג ס"ק ד', עד "וכמ"ש ודו"ק"].	ד.
השוואת חליפין ואגב בקניינים: ב"ב עז. "אמר אמימר... ואגב ארעא ניקני"; ב"מ יא: תד"ה מקומו [קצוה"ח סי' ער"ה ס"ק א' "ולפי מ"ש דהפקר... שהוא קניין טוב].	ה.