שיעור כללי / תשנ"ט דף מס' 100
מסכת בבא קמא, פרק שני (ל.)
בעניין האיסור להזיק והשלכותיו הממוניות (הרב רוזנצווייג)
1) א. ב"ק (ל.), "ת"ר חסידים הראשונים... מילי דברכות".
ב. קדושין מב:, "והא דתנן... דברי מי שומעים".
ג. ב"ק נא. - המשנה, ובגמרא - "אמרי בור... אשלדב"ע";
ד. רש"י נג. סוד"ה נפל לפניו [משל"מ רוצח ב:ב].
ה. המשנה ב"ק צב: (ובמאירי שם); רמב"ם הל' חובל (ה:יג).
ו. ב"ק (ס:), "ויאוה דוד ויאמר... ואין מוחין בידו"; תוד"ה מהו; ב"ח חו"מ (לב:יב); רמב"ם, חובל (ח:ב).
ז. ב"ק (כג:), "מכריז רב יוסף... וקבל זוזך"; תוד"ה הנהו; רמב"ם הל' נז"מ (ה:א) [אוצה"ג שם בשם רה"ג]; [הל' נז"מ יד:ז; חובל ז:ז].
2) רמב"ם הל' נז"מ ה:א-ד; הל' חובל ה:ט,יא; הל' תשובה א:א; ב:ט.
3) [שאילתות [קיא(ב)]]; ר"ח טו., "ולא הזהירה תורה... בעליו"; רבינו יונה, אבות א:א; טור ריש שע"ח (ובב"ח); ריש שפ"ט [ובמקביל בשו"ע באלו המקומות]; רש"י גיטין נג:
ד"ה מטמא.
4) רשב"א ב"ק (ב:) ד"ה אבל במחוברת [ברכת שמואל ב"ק סי' ב'].
5) המשנה ב"ק צ: - החובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי (עד הסוף); [טור שפב:א; ב"ח הנ"ל ריש שע"ח].