שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 97

מסכת בבא קמא, פרק שלישי (כח.)

בעניין פטור כלים בבור (הרב ליכטנשטיין)

 

נב., "נפל לתוכו... על הכלים"; נג:, "נפל לתוכו... קשיא" [מכילתא, פרשת משפטים, פ' י"א, "נפל שמה... ולא כלין"; מכילתא דרשב"י, עמ' 185 (ש' 19), "ונפל שמה... כיוצא בשור"); נד., תד"ה בין; תד"ה בין.	א.
ירושלמי פ"ה ה"ז, "כתיב... חייב על הכלים"; שם ה"כ, "נפל לתוכו... בכליו"; רשב"א נג:, ד"ה מתניתין; [ג. ד"ה סוף סוף].	ב.
כח., "נשברה כדו... באבן חייב"; ג:, תד"ה משורו.	ג.
נג:, "אמר רבא שור ואדם... לא אשכחן".	ד.
נד:, "אחד שור... דאית ליה בעלים"; נד., תד"ה הוא אמינא.	ה.
י., "ליתני חומר בשור... שייר טמון", ובתד"ה שייר.	ו.
רמב"ם, הל' נז"מ פי"ג הל' א-ד; פ"ב ה"י.	ז.
בעה"מ (כב: באלפס), "והפירוק שנראה לנו... לדינא אחרינא", רמב"ן במלחמות שם, "ופירוקו גם הוא... מגה"כ".	ח.