שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 89

מסכת בבא קמא, פרק שני (כו:)

מקורות יסוד בעניין גרמי וגרמא (הרב ליכטנשטיין)

 

צח., "השורף... לצלמא"; ק., "ריש לקיש... באחריותו", ובתד"ה טיהר, "ותימה מאי בעי... עצמו", וד"ה שאני.	א.
ב"ב כב:, "מרחיקין... אסור", וברש"י ותד"ה זאת.	ב.
ב"ק עא:, "שור הנסקל... כממון דמי" ובתד"ה וסבר.	ג.
צח., "הזורק... חייב בדיני שמים", וברי"ף שם (לה. באלפס), "הא דאמר רבה... ניירא בעלמא".	ד.
כו:, "זרק כלי... גיריה"; רי"ף שם (יא: באלפס), "מסתברא... לצלמי"; תד"ה קדם.	ה.
חי' הראב"ד, עמ' רמט-רנד; רמב"ם, פ"ז הל' חובל ומזיק הל' ז-יא; פי"ד הל' נזקי ממון הל' ז'; מאירי, צח:, "מי שגזל... ששית".	ו.
קונטרס דינא דגרמי לרמב"ן רצוי כולו, אך לפחות (במהד' הרב הרשלר): קה-קיד (עד "לבעלים הראשונים"); קטו-קכט (עד "דברי מי שומעין"); קלג-קלה (עד "כמטעהו"); קמ, ד"ה מעתה.	ז.
מרדכי, ב"ק, סי' קיד-קטו; [חי' הר"ן, סנהדרין עז. ד"ה זרק]; "ספר ההשלמה", ב"ק, פ"י סי' י'; ["ספר התרומות", שער נ"א ס"ו].	ח.
חו"מ, סי' שפ"ו, ש"ך ס"ק א, ד, ה, ו.	ט.
אנצ' תלמודית, ערך גרמי.	י.