שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 80

מסכת בבא קמא, פרק שני (כב.-כג.)

בעניין אשו משום חציו (הרב ליכטנשטיין)

 

יש ללמוד, כמובן, הגמרא לאורך הסוגיא, כב.-כג., אך השעור יתמקד ביסודות אשו משום חציו. מקורות יסוד:

כב. תוס' רבינו פרץ, ד"ה אשו; תלמיד ר"ת, ד"ה אשו; תד"ה רבי יוחנן [ובתלמיד ר"ת, סוף ד"ה ורבי יוחנן; תלמידי הר"י, בשטמ"ק]; "נמוקי יוסף" (י. באלפס), ד"ה אשו משום חציו.	א.
כב:, תד"ה חציו; נט:, סוף המשנה השניה, ובתוס' ר"פ, ד"ה ליבתו; רשב"א שם, ד"ה לבתו; רשב"א כאן, ד"ה ולר' יוחנן.	ב.
סנהדרין עז., תד"ה סוף; חי' הר"ן שם, ד"ה זרק; רא"ה, בשטמ"ק, ב"ק נו., ד"ה אילימא; חי' ר' חיים הלוי פי"א הל' שכנים הל' א'.	ג.
כג., "אמר רבא קשיא... דברים"; תד"ה טמון; תלמיד ר"ת, ד"ה טמון; שטמ"ק, "והרב ר' ישעיה... דלעיל".	ד.
ס., "השולח את הבערה... שנאכל גדיש כבר".	ה.
רמב"ם, פי"ד הל' נזקי ממון הל' א', ד', טו-טז; "באורי הגר"א", שו"ע חו"מ תיח: לג; "ים של שלמה", פ"ו סי' כ"ב.	ו.