שיעור / תשל"ח דף מס' 66

מסכת בבא קמא, פרק שני (יז)

בענין רגל ובענין צרורות (הרב ליכטנשטיין)

א. כיצד הרגל וכו', עיקר דין רגל והגדרתו: - יז: "ת"ר בהמה... משלם נזק שלם"; לעיל ב:-ג., "רביצה ובעיטה... תולדה דרגל ברגל", וידוייק
ברש"י ד"ה רביצה, בעיטה, רגל, וברבינו חננאל, "ופריק או... לא"; (ירושלמי פ"א ה"א, "תולדות הרגל... נזק שלם משלם"; תוספתא פ"א ה"ד, עד
"משלמת נזק שלם";) טז; "ולא לרבוץ... קטנים"; רמב"ם, פ"א הל' נזקי ממון הל' ה'; (מכילתא דרשב"י, עמ' 196, "ושלח... נזק שלם";) יט:, "יתיב...
תיקו"; רשב"א שם, ד"ה וכי; תוס' רבינו פרץ, ד"ה, קרן; ר' ישעיה (בשטמ"ק ד"ה או דילמא); רמב"ם, פ"א הל' נזקי ממון הל' י"א.

ב. היינו רגל היינו בהמה - בשטמ"ק, ד"ה: וא"ת, תנא, או שמא, רבינו ישעיה (עד "והשתא לא קלה מידי"), בהמה, וז"ל הר"ש.

ג. בענין צרורות - עוד בראשית לימוד הסוגיא מאוד רצוי ללמוד, גמרא ורש"י; לפחות: יז:, עד "בקרון משלם נזק שלם"; יח: - יט: "גופא בעי
רבא... כי אמר רבי יוחנן אקרן".

1. הגדרת צרורות - א. כל שבזב טמא וכו' עגלה מושכת בקרון וכו' - רש"י, ד"ה עגלה; ראב"ד, ד"ה עגלה; תוס' רבינו פרץ, ד"ה היה דלי;
מאירי, ד"ה כל, רבינו חננאל על אתר (נ.ב. הקטע מעורפל, הסוגיא בע"ז נמצאת ס:, עו"ש, הרקע לדין היסט בזב, הנחוץ כאן גם להבנת פירוש
הראב"ד, יש למצוא במשנה זבים פ"ג מ"א ומ"ג ופ"ד מ"ו, וברמב"ם, פ"א הל' טומאת מת הל' מטמאי משכב ומושב ופ"ח הל' משכב ומושב הל' א-ב).
ב. ירושלמי פ"ב ה"א, "דרסה על הכלי... ועל התחתונה חצי נזק"; רשב"א, יז:, ד"ה הא דאמר רבא. ג. פיה"מ להרמב"ם על המשנה כאן; יט., "בעי
מיניה רבי אבא... תיקו" וברבינו חננאל שם ד. רא"ש, סי' עד "אלא חצי נזק".

2. צרורות במזיקים אחרים (פרט לרגל) - א. שן - יז:, תד"ה נובר; יח:, רש"י ד"ה או דלמא וד"ה דדחיק (עד "וכן עיקר") ב. קרן - יט., "בעי
רב אשי יש שנויי... אין העדאה תיקו"; תוס' רבינו פרץ שם, ד"ה יש; שם, "היתה מבעטת... ואין שנוי תיקו"; רש"י ד"ה אורחיה, או דלמא, לישנא
אחרינא ג. אדם - ג:, "אדם מאי אבות... כמבעה", וידוייק ברש"י שם; רמב"ם, פ"ו הל' חובל ומזיק הל' י'.

(נ.ב. אופי דין צרורות והלכותיו יידונו בהקשר לסוגיות להלן. כן יש להשלים הגדרת צרורות לאור סוגיית בתר מעיקרא או תבר מנא אזלינן).