שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 53

מסכת בבא קמא, פרק ראשון (י:)

בעניין שניים שהרגו (הרב ליכטנשטיין)

 

סנהדרין עח., "הכוהו... וסתמא כר' יהודה בן בתירא", וברש"י ותוספות שם; "יד רמה", ד"ה ת"ר (יסודי) (וד"ה אמר); [חי' הר"ן, ד"ה רבנן].	א.
ב"ק י:, "ותו ליכא... לא קמיידי", וברש"י ותוס' רבינו פרץ, ד"ה כאן; רשב"א, כז, ד"ה ורבי יהודה.	ב.
רמב"ם, פ"ד הל' רוצח הל' ו-ז (עד "נהרג עליו").	ג.
ב"ק נג:, "שור ואדם שדחפו... אדם ובור פטורים", ובתד"ה לענין כופר; רשב"א שם, ד"ה שור, "ואיכא למידק... וצל"ע בזה"; [שבת צב:, "המוציא ככר... בהוראת ב"ד"].	ד.

[ה. בענין השוואת חיובי רוצח וכופר מג., "אמר רבה שור שהמית... לא דמים"; שם מג:, "כי אתא רב דימי... קא רמית"; מד., "שור שהיה
מתחכך... מזה ומזה"; רמב"ם, פ"ד הל' רוצח הל' א'; פ"י הל' נזקי ממון הל' ט' וב"מגיד משנה" ו"לחם משנה" (על אתר, אך בעיקר, פ"א הל' חובל
ומזיק הל' י"ד)].

[ו. "דבר אברהם", ח"א סי' כ', ענף א', סעיפים ב-ז].

 

[נ.ב. השיעור יהיה מובן, כחטיבה עצמאית, גם למי שטרם נכנס לעובי הקורה של סוגיית הכשרתי מקצת נזקו].