שיעור כללי / תשנ"ב דף מס' 52.1

מסכת בבא קמא, פרק ראשון (י.)

בעניין נזקים משותפים (הרב ליכטנשטיין)

 

השיעור הכללי השבוע יסטה מהמתכונת המקובלת בכך שהוא יתייחס, ברובו, לסוגיות, ואולי אף לנקודות, שכבר נלמדו ובמידה מסויימת, יהווה,
אם כן, אף ישעור סיכום וחזרה. המקורות המובאים הם מקורות יסוד:

 

י. "הכשרתי במקצת נזקו... לא מוקמינן", ובתד"ה מאי; [רשב"א, ד"ה ותו וד"ה הא דאמרינן].	א.
נא. "בור של שני שותפין... תיקו", ובתד"ה האחרון, בור; רא"ה בשטמ"ק שם.	ב.
נט: "השולח את הבערה... גרמו"; "לבתה הרוח... פטור", ובתד"ה [לבתה], ליבה, והכא; רשב"א, ד"ה תנו רבנן, ואמאי; תלמיד ר"ת, ד"ה דהכא.	ג.
נג. "אמר מר נפל לפניו... אדם ושור חייבין ובור פטור", ובתד"ה לעולם, הא, שור, לעניין; יג. "אמר רבי אבא שלמים... לא אזיק", ובתד"ה [אי], אנא; "בעל המאור" (כג: באלפס) "וכלישנא בתרא אליבא... דבתרא הוא", וברמב"ן במלחמות שם; רשב"א ד"ה שור (בעיקר "ואיכא למידק... וצל"ע בזה"); תלמיד ר"ת יג., ד"ה הא אמרי "ותימה לרבנן... והאי פלגא היזיקא עבד"; כח:, תד"ה ונשוף.	ד.
כג. "על החררה משלם... בשחתר", ובתד"ה וליחייב (הראשון); כב. "גמל... בשעמדה", ובתד"ה ואי; תלמיד ר"ת, ד"ה מאן, בששימר.	ה.
ט: "ת"ר כל שחבתי.. קא גרים"; ראב"ד כג., ד"ה מאן חייב.	ו.
ו. "רבא אמר לאתויי בור המתגלגל... כראי זה", ובתד"ה לאתויי; יט: "לא שנו... בהמה"; תד"ה וכי; רמב"ם הלכות נזקי ממון, פ"ב הלכות י-יא.	ז.
כד: "אבעיא להו המשסה... לאשהויי"; תוס' רי"ד, ד"ה איבעיא.	ח.
כג. "דאכלה היכא... דכלבאי"; תלמיד ר"ת שם, ד"ה פי (עמוד קי"ח) "וא"ת ליחייב... לתוך פיה".	ט.
מח. "הכניס שורו... כמאן דכרייה דמי", ובתד"ה אע"ג; [מט:, תד"ה ברה"י (בסופו) "ולפי פי' ר"י קשה... למלוייה"; תוס' רבנו פרץ שם, ד"ה החופר "וא"ת לפר"י... עד שיכסנו"]; תוס' רי"ד מח., ד"ה בעל.	י.
ל. "ת"ר המצניע... קמ"ל"; תוס' רי"ד, ד"ה אמר רבי יוחנן.	יא.
רמב"ן במלחמות (טו. באלפס) "אלא בא ונסמוך... כפורש מחיים".	יב.
מד: "מסרו לשומר חינם... חצי נזק"; מה. "תנו רבנן... לא כלתה שמירתן"; נו: "מסרה לרועה... והוא הדין לאחר"; רמב"ם הלכות נזקי ממון, פ"ד ה"ד, ובראב"ד; שם, הלכה יא, ובראב"ד.	יג.