שיעור / תשל"ח דף מס' 25

מסכת בבא קמא

בעניין העדאה (הרב ליכטנשטיין)

א. העדאה במינים שונים לז. המשנה, והגמרא עליה עד "נעשה מועד לכל" ובתד"ה רב זביד; רשב"א, ד"ה קמ"ל; תלמיד ר"ת, ד"ה הא סתמיה
ב:, תד"ה ומלתא; (הרא"ה, הובא בשטמ"ק, ד"ה רב); רמב"ם פ"ו הל' נזקי ממון הל' ח' ובפ"י ה"ג; "שלטי הגבורים", יח: באלפס.

ב. העדאה לסרוגין - "ת"ר ראה... לסירוגין לכל"; תד"ה נעשה; ראב"ד, ד"ה אם תמצא לומר; רמב"ם, פ"ו הל' נזקי ממון הל' ט-י ובראב"ד
שם.

ג. איבעיא להו וכו' - תד"ה שור; ראב"ד, ד"ה איבעיא; רא"ה, בשטמ"ק, ד"ה עוד; רמב"ם, פ"ו הל' נזקי ממון הל' יב-יג.

ד. מועד לדילוג - הסוגיא כאן ובתד"ה יום; תוס' רבינו פרץ, ד"ה ושמואל; (תלמיד ר"ת, ד"ה יום); רמב"ם, פ"ו הל' נזקי ממון הל' יא; רא"ש,
סי' ד' עד "בתרוויהו"; חי' הרמב"ן, נדה סד., ד"ה ראתה, "והראשונים הקשו... ג' נגיחות".

ה. דין וסת החדש ומנין ההפלגות - "תורת הבית" בית ז', שער ג' (ט.), "וסת הימים כיצד... הא איכא ג' נגיחות"; רא"ה ב"בדק הבית" שם,
בעיקר, ד"ה עוד כתב.