שיעור / תשל"ז דף מס' 8

מסכת בבא קמא

בעניין הגדרת אש בעיקר, דין כח אחר מעורב בו (הרב ליכטנשטיין)

א. ו., "הצד השווה... וחזר הדין"; ו:, "רבינא אמר... וחזר הדין"; תד"ה מה וד"ה היינו [ובמקביל, תוס' רבינו פרץ, ד"ה אי דאפקרינהו רבינו
ישעיה (בשטמ"ק, סוף ד"ה ומהר"י כ"ץ)]; גליון (בשטמ"ק), ד"ה עוד כתבו; רשב"א, ד"ה תוך.

ב. ה:, תוד"ה כי, "וא"ת והיכי אתי... בסוף פרק שני"; רשב"א, סוף ד"ה הא, "וא"ת והאיך... כן נ"ל".

ג. נט: המשנה השניה; הגמרא עליה, ס., "לבתה... פטור"; תד"ה לבתה; רבינו יהונתן ותוס' שאנץ בשטמ"ק שם; תוס' רבינו פרץ, ד"ה ליבתו
ס., תד"ה ליבה, רב אשי, והכא; "אור זרוע", סי' רע"ד, ד"ה ת"ר; רשב"א, "לבתו הרוח... לאסוקי אדעתיה"; רא"ה (בשטמ"ק), ד"ה לבתו הרוח,
אמאי, רב אשי; רא"ש, פ"ו סי' י"א.

ד. בבא בתרא כו., "דבי בר מריון... דליזל" ובתד"ה זיקא וד"ה מאי; רי"ף, "דבי מר מריון... פטור"; רמב"ן, סוף קונטרס דינא דגרמי, "ולבה
ולבתו... לכל בעלי דעת"; "עליות רבינו יונה", ד"ה דבי וד"ה אמרוה; ראב"ד (בשטמ"ק), ד"ה האי מעשה; [תוספי הרא"ש, ד"ה בקמא (בשטמ"ק)];
"יד רמה", סי' קז; רמב"ם, פי"ד הל' נזקי ממון הל' ז' ופי"א הל' שכנים הל' א' ובמ"מ (נ.ב. תירוצו של ר' חיים על קושיית המ"מ יידון להלן,
במסגרת אשו משום חציו).

ה. סנהדרין עז:, "זרק צרור למעלה... כחוש הוא"; ח"י הר"ן שם, ד"ה זרק.