שיעור כללי / תשנ"ה דף מס' 59
מסכת בבא בתרא, פרק שלישי (לו.)
בענין מיגו לפטור משבועה לתופס משכון (הרב ליכטנשטיין)
| ב"ב לו., "הנהו עיזי... משלמי"; "יד רמה" סי' ע"ז. [ולהלן סי' קס"ה (בסופו), "וש"מ... וכן הלכתא"]; ריטב"א ד"ה יכול לטעון; רמב"ם פ"י הל' טוען ונטען הל' ג'; פי"ג הל' מלוה ולוה הל' ג' וב"מגיד משנה" [ו"משנה למלך] שם. |
א. |
| בענין מיגו לאיפטורי משבועה בכלל שבועות מה:, "אמר רב לא שנו... להחזיר לו בעדים"; ר"י מיגש שם, ד"ה איתמר נמי (בעיקר עד "כי היכי דמפטר ממון ממיגו"; רמב"ם הנ"ל ופ"ב הל' שכירות הל' ח'; שו"ע חו"מ רצו: א, ובש"ך ס"ק א', סמ"ע ס"ק א', וט"ז. |
ב. |
| מיגו דהעזה לאיפטורי משבועה רבינו יונה קכח:, ד"ה וא"ת כיון, "וכן הא דאמרינן... לא אמרינן"; ריטב"א (המצויין באות ח'). |
ג. |
| תופס משכון בנוטל או מחזיק רמב"ן שבועות מו., "ויש לתמוה... עד שיבא מורה צדק", וב"מלחמות ה'" בשבועות שם (כז. באלפס); סיכום דברי הרמב"ן והחולקים עליו, בר"ן שם, "תניא הנותן... נאמן בשבועה"; [רשב"א ב"ב מו., "כתב הרב אלפסי... מורי ז"ל"]. |
ד. |
| לעיל לג., רבינו יונה, ד"ה כי אמינא (עמ' קמח-קנ), וד"ה עלה בידינן (עמ' קנב) [ריטב"א ד"ה דמיגו]. |
ה. |