שיעור כללי / תשמ"ח דף מס' 37.2

 

מסכת בבא בתרא, פרק שלישי (לא:)

 

בענין שני עדים המכחישים זה את זה (הרב עמיטל)

 

 

סוגיא לא: ; רשב"א ד"ה ולענין.

בבא קמא עג. גמ' "תנן גנב על פי שנים" עד סוף העמוד ; שם תוס' ד"ה שהעידו (עד תוך כדי דיבור
הוי) ; שם מהרש"א ד"ה בפירוש.

שם עב. תוס' ד"ה רבא.

חושן משפט סי' ל"א ; ש"ך ס"ק א'.

כתובות כב: גמ' "סיפא עד אחד" וכו'.

ר"ן על הרי"ף ד"ה עד אומר.

שם שטמ"ק "וזה לשון תלמיד הרשב"א".

נמוקי יוסף (בבא בתרא, כב. בדפי האלפס) ד"ה יש בכלל מאתים.

רמב"ם הל' גרושין פרק יב הל' י'.

שו"ע אבן העזר סי' קנ"ב ב"ש ס"ק ט'.

שיטה מקובצת כתובות יט: ד"ה עד אחד בשם הריצב"א.

הגהות ר' עקיבא איגר על השו"ע שם.

כתובות כא: "אמר רבי אבא" וכו' וברי"ף שם.

ר"ן שם בא"ד "ואי תימא הא".

ריטב"א שבועות מז: ד"ה איתמר.

מחנה אפרים הלכות עדות סי' ו'.

חידושי הרי"מ חושן משפט לא: ב.