שיעור כללי / תשנ"ה דף מס' 36
מסכת בבא בתרא, פרק שלישי (לא.)
בענין הכחשת תרי ותרי ביחס לכשרות אדם לעדות (הרב ליכטנשטיין)
| לא. "אחד אומר... לאותה עדות לא"; רמב"ם פכ"ב הל' עדות הל' א. | א. |
| כתובות כא: (בסופו), "אמר רבי אבא... תשובה" ובתד"ה תרי (עד "דמכחשי דלא מהימני"); רי"ף שם (ט. באלפס), "וערער דגזלנותא נמי... ממונא אפומיה"; "בעל המאור" שם (עד "ואוקים גברא אחזקה דכשרות"); רמב"ן במלחמות (עד "וכ"ש לאפוקי ממונאי"; ושוב, בסוף "ומה שאמר למעלה... בגדול"); חידושי הרמב"ן כתובות כ"א:, "ומאי דכתב... הרי"ף; ר"ן שם, "ומה שכתב רבינו חננאל... ומפקינן ממונא אפומה"); רמב"ם פי"ב הל' עדות הל' ג. |
ב. |
[ג. נדה ב., המשנה (עד "על יד מעת לעת"); ובגמרא, עד "חדא לריעותא" ובתוס' הרא"ש,
ד"ה אדרבה; חי' הר"ן, ד"ה מ"ט וד"ה מאי שנא.
ד. נדה יח: "תינוק הנמצא... רובא עדיף", ובתד"ה רוב; חי' הרמב"ן ד"ה תינוק (דיןשליא
המוזכר בדבריו הוא במשנה נדה כו.)].
ה. שו"ע חו"מ ל"ד, כח, ובקצוה"ח ס"ק ו.
[ענין תרי ותרי ספיקא דאורייתא או דרבנן וסוגיית ינאי המלך, קדושין סו., שנידונו בראשונים
ביחס לסוגיות בכתובות כא:, לא יידונו בשיעור זה].