שיעור כללי / תשנ"ה דף מס' 31

 

מסכת בבא בתרא, פרק שלישי (ל.)

 

בענין טענת ברי על ידי אחר (הרב ליכטנשטיין)

 

ל., "ההוא דאמר... דינא קאמר ליה", ו"בהגהות הב"ח", אות ד' [ו"דקדוקי סופרים" על אתר]; מא:, "ההוא גברא... ואי לא לא", וברשב"ם, ד"ה דזבנה; לה:, "ישראל הבא... אנא זבינתה מינך" [וב"יד רמה", סי' סח, עד "ואכלתה שני חזקה"]; כח:, תד"ה אלא מעתה, "אי ני הא... אלא דהכי א"ל".	א.
קלד., המשנה; קלה., "זה אחי... לאחר בידך דמי".	ב.
גיטין נא., "והמוצא מציאה... מילי דאביו קטן הוא" (עדיף עד המשנה); בעל המאור שם (כה. באלפס), עד "וה"נ אוקימנא בשבועות בדא"ל ברי לי"; רמב"ן במלחמות, עד "הצריכו לומר כן".	ג.
שבועות מז., "דתני רבי אמי.. מה לי אבוהא".	ד.
רמב"ם, פ"א הל' טוען ונטען הל' ז, ובראב"ד שם; שם, פ"ד הל' ה, [ובראב"ד].	ה.
"בית הלוי", ח"ג, סי' לו, אות ב, ד"ה דף.	ו.

[ז. כט., רשב"ם, ד"ה אמר מר זוטרא.

ח. כתובות כב:, "ת"ר שנים... ברי לי"; יבמות פח: ת"י ד"ה באומרת.

ט. כתובות עה., "היו בה מומין... לר"ג דאמר נאמנת"; עו., "רב אשי... מנה לי בידך",
ובתד"ה רישא, עד "... הכא איכא ברי וחזקה".

י. כתובות כ., תד"ה ואוקי, עד "שטוען ברי מהניא תפיסה".

בא מציעא ב:, "כי אמר סומכוס... אבל ברי וברי לא"].

א.