ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

*************************************

סוגיות בגמרא מאת הרב משה טרגין

*************************************

 

 

תפילת נעילה

 

 

יום הכיפורים מסתיים בתפילה מיוחדת: תפילת נעילה, המסיימת את היום הקדוש ומסמלת את נעילת שערי שמים. נעילה, כידוע, היא האפשרות האחרונה לפנות לקב"ה בבקשת מחילה. עם זאת, אופייה המדויק של תפילת נעילה עמום במידה מסוימת, כפי שנראה להלן.

 

 

נוסח התפילה

 

הדיון המרכזי ביותר בגמרא הקשור לאופייה של תפילת נעילה נוגע לנוסחה. הגמרא במסכת יומא (פז ע"ב) מביאה מחלוקת בין רב ובין שמואל: לדעת רב יש בנעילה תפילת עמידה הבנויה משבח, בקשה והודאה, ככל תפילת עמידה, בעוד שלדעת שמואל נעילה היא וידוי נוסף - אך לא תוספת תפילת עמידה. נראה שרב ושמואל חולקים בדבר אופייה של תפילת נעילה: האם היא תפילה עצמאית המיתוספת ביום הכיפורים לסדר התפילות, או שמא היא רק הרחבה של שאר התפילות הקבועות הנוהגות ביום הכיפורים. שמואל סבור כי נעילה היא הרחבה של המסגרת הקיימת, ועל כן די בהוספת וידוי, ואילו רב סבור כי תפילת נעילה היא תפילה עצמאית, ועל כן היא מחייבת תפילת עמידה משל עצמה. כדי להדגיש נקודה זו טוען רב כי מי שהתפלל נעילה לאחר צאת הכוכבים (במקום לפניה) עשוי להיות פטור מתפילת ערבית; במקרה כזה ממלאת תפילת נעילה - המשמשת כתפילה עצמאית - גם את מקומה של תפילת ערבית.

 

 

נעילה ועליות

 

גם הגמרא במגילה (כב ע"א) דנה באופייה של תפילת נעילה. מספר העולים לתורה בקריאה בציבור בנוי על פי סדר הייררכי: מספר העולים הבסיסי הוא שלושה, ועליו נוספים עולים בהתאם לקדושת היום. בראש חודש, למשל, יש ארבעה עולים, על שום הקרבן המיוחד הנוהג בו - מוסף ראש חודש; ביום טוב יש חמישה עולים, לציון קרבנו המיוחד (מוסף) ולציון איסור המלאכה הנוהג בו; שבת עומדת מבחינה זו בראש המועדים עם שבעה קרואים לתורה. הגמרא שואלת כמה עולים לתורה בתענית ציבור - יום צום כללי, שבימי הגמרא הייתה בו גם תפילת נעילה. מבחינות מסוימות, מודה הגמרא, אין להוסיף עלייה ביום זה, שהרי אין בו קרבן מיוחד (ומבחינה זו הוא נופל אפילו מראש חודש). אף על פי כן מסתפקת הגמרא, שמא תפילת המוסף הנוהגת בתענית ציבור (כלומר, תפילת נעילה, לפי פירוש רמב"ן) מצריכה עלייה נוספת. ניתן להבין כי הגמרא מתייחסת לאופייה של תפילת נעילה. אם נאמר כי תפילת נעילה היא הרחבה של התפילות הקיימות בתענית ציבור, אין מקום להוסיף בגללה עלייה: על פי הבנה זו יום תענית הוא בן שלוש תפילות, ככל יום רגיל, וייחודו רק בהרחבה מסוימת של תפילותיו, ואם כן אין הוא שונה מימים רגילים ואין לחרוג בו מן הכלל המקובל של שלושה עולים. לעומת זאת, אם נאמר כי נעילה היא תפילה עצמאית, נוכל לראות בה הבדל מהותי בין תענית ובין יום רגיל ועל כן להוסיף עלייה בקריאת התורה.

 

 

המקור לתפילת נעילה

 

נוכל לבחון טוב יותר את הספק שלנו אם נתבונן במקור לתפילת נעילה. הירושלמי (ברכות פ"ד ה"א) מוצא שני פסוקים העשויים לשמש מקור לתפילה זו: ישעיהו א', טו ושמ"א א', יב, המציינים שניהם את מעלות ריבוי התפילה. אולם ניתן להציע מקור אחר. רבים מכירים את מחלוקת הרמב"ם ורמב"ן בעניין חיוב תפילה (עיין ספר המצוות עשה ה): לדעת הרמב"ם יש חיוב דאורייתא להתפלל תפילה אחת ביום, ואילו רמב"ן טוען כי כל התפילות הן דרבנן, וכי חיוב תפילה דאורייתא עשוי להיות רק בתענית ציבור, הבאה על משבר לאומי; התורה (במדבר י', ט) אכן מתייחסת לתפילה שכזו, הנובעת מאיום. רמב"ן אינו עוסק בהבחנה מעמיקה בין חיוב תפילה בתענית ובין חיוב תפילה ביום יום, אך הוא טוען כי תפילה זו שונה מן התפילות הרגילות הן מבחינת מקורה (דאורייתא, ולא דרבנן) והן מבחינת מניעיה (אירועים חריגים, ולא קשר סדיר). מתוך עמדה זו נוכל להציע כי תפילת נעילה - שהיא תפילה עצמאית וייחודית - באה להדגיש את החיוב המיוחד של תפילה בתענית ציבור.

 

שני מקורות אלו מציעים תפיסות שונות של נעילה. הפסוקים שמביא הירושלמי אינם מלמדים על תפילה חדשה. הם מתייחסים לנעילה כאל קטע הנוסף לתפילה הרגילה וממילא יוצר "ריבוי תפילה", בדיוק בהיותו תוספת על התפילות הרגילות. לעומת זאת, אם נבסס את נעילה על המקור בספר במדבר נקבל תמונה של תפילה נפרדת ועצמאית, בדיוק כשם שהחובה להתפלל ביום משבר שונה מן החובה להתפלל בשגרה.

 

 

אמירת נעילה בלילה שלאחר יום הכיפורים

 

כעת נוכל לבחון שאלה טכנית נוספת: באיזה מזמני היום יש להתפלל נעילה? הירושלמי בברכות (שם) מביא שתי דעות: לדעת שמואל היא נאמרת בשעת נעילת שערי המקדש, כלומר: בפלג המנחה (תשע שעות ומחצה), ואילו לדעת רב - בנעילת שערי שמים (עם שקיעת החמה). דעת רב מעוררת קושי: קביעת זמן תפילת הנעילה לדקות מספר קודם צאת הכוכבים גורמת לכך שרובה תיאמר לאחר התענית! על מנת לבחון עמדה זו נשוב לשאלה הראשונה שהעלינו. אם נעילה היא תפילה נוספת מיוחדת, המדגישה את חיוב התפילה ביום התענית, קשה להבין כיצד ניתן לאמרה בלילה שלאחר התענית. אך אם נאמר כי נעילה היא תוספת לתפילות היום, נוכל להבין ביתר קלות מדוע נקבע זמנה לשקיעת החמה, באופן שרובה ייאמר לאחר התענית: עצם העובדה שאנו ממשיכים להתפלל גם לאחר תום התענית יוצר את הרושם של תפילה נוספת מתוך ניסיון נואש להגיע בתפילתנו עד ה'. לפי עמדה זו נוכל, אם כן, לקבל מצב שהתענית נגמרת במהלך תפילת נעילה - וייתכן שהדבר אף רצוי.

 

 

עמדתו התמוהה של רב

 

על אף שמהלך זה נראה הגיוני עד כה, יש לציין כי אין הוא מציע הסבר עקיב לשיטת רב. מצד אחד, רב מגדיר את תפילת נעילה כתפילה עצמאית נוספת, שאף יכולה לפטור מתפילת ערבית שכן יש בה תפילת עמידה משל עצמה. מנגד, הוא קובע את זמנה לשקיעת החמה, דבר המלמד שאין מדובר בתפילה עצמאית אלא בהרחבה של תפילות התענית. על מנת לתפוס את דעת רב במלואה ניאלץ לבחון מחדש את עמדתו.

 

 

סיכום

 

בחנו את מעמדה של תפילת נעילה, ובמיוחד אם זו תפילה עצמאית נפרדת או שמא היא נחשבת כתוספת בלבד. דנו בשאלה לאור מקור התפילה ולאור שאלות ספציפיות ביחס לנוסחה וביחס לזמן אמירתה. ויהי רצון שהבנת אירוע מיוחד זה, החל אחת בשנה, תוביל אותנו לחוויה מלאה יותר של תפילות יום הכיפורים.

 

כל הזכויות שמורות   2001   לישיבת הר עציון.

*************************************

כדי להירשם:

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

*************************************