ישיבת הר עציון בית המדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************************

סוגיות בגמרא מאת הרב משה טרגין

***********************************

 

 

אילו חפצים יכולים לשמש לביצוע קניין חליפין?

 

קניין חליפין הוא אחת הדרכים הנפוצות והקלות ביותר לביצוע. הקניין הקלסי - קניין כסף, הנעשה באמצעות תשלום - הוא קניין מוגבל למדיי: הוא אמנם כשר לקניית מקרקעין, אולם בגלל העובדה שהוא אינו מעביר את החפץ הנקנה לרשותו הפיזית של הקונה פסלו אותו חז"ל מלקנות מיטלטלין מחשש שהמוכר לא יציל את החפץ מנזקים מאחר שהחפץ כבר איננו בבעלותו. במקום קניין כסף תיקנו חכמים למיטלטלין קניינים שיש בהם צורה כלשהי של העברת החפץ לרשות הקונה (שהמפורסמים שבהם הם משיכה - הבאת החפץ אל בית הקונה - והגבהה - הרמת החפץ).

 

אלא שעדיין יש דרך להעביר בעלות על חפץ מבלי לשנות את מיקומו הפיזי, והיא מכונה בשם "קניין חליפין" - העברת בעלות שאינה קשורה בתשלום ממוני (ושאינה יכולה להיות קשורה בתשלום כזה) אלא מתבצעת באמצעות החלפת שני חפצים זה בזה: ברגע שראובן מוסר את החפץ שלו לשמעון הוא מקבל בעלות על החפץ ששמעון מחליף עמו, וזאת גם אם חפץ זה מצוי במקום אחר והוא לא ביצע עליו כל פעולת קניין ישירה. קניין זה דומה אמנם במקצת לקניין כסף (בכך שיש בו נתינת דבר מסוים על מנת לקנות דבר אחר) אך הוא יעיל יותר: קניין כסף אינו מזכה את הקונה בבעלות בלא משיכה ואילו קניין חליפין פועל מיד.

 

הגמרא מביאה מחלוקת יסודית ביחס לדרך ביצוע הקניין. אילו חפצים ניתן לתת על מנת לקנות את החפץ שכנגד? שאלה זו נובעת בחלקה מן המקור לקניין חליפין: "וזאת לפנים בישראל על הגאלה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל. ויאמר הגאל לבעז: קנה לך, וישלף נעלו" (רות ד', ז). קניין החליפין הראשון המוכר לנו נעשה אפוא באמצעות נעל, שהיא דוגמה למה שמכונה בהלכה "כלי" - עצם בעל צורה מסוימת ותכלית מוגדרת. האם חליפין חייבים להתבצע באמצעות כלי? שאלה זו עומדת בבסיס מחלוקתם של רב נחמן ורב ששת במסכת בבא מציעא (מז ע"א). רב נחמן נוקט בגישה המחמירה, שלפיה חייב קניין החליפין להתבצע באופן שבו התבצע הקניין הראשון, כלומר על ידי כלי דווקא. רב ששת מסכים כי הקניין צריך לשקף את הקניין הראשוני, אך לדעתו אין הוא חייב לדמות לו לחלוטין ודי ב"דבר המסוים" - חפץ שלם כלשהו. על פי רב ששת ניתן לקנות בחליפין באמצעות פרי שלם, אך לא באמצעות חצי פרי, שכבר אינו בכלל דגם הנעל.

 

נתחיל בדעתו של רב נחמן. התנאי שמציב רב ששת נראה הגיוני למדיי: מסתבר שיש לשמר דמיון כלשהו בין קניין החליפין לבין הקניין המקורי שביצע בועז; יתר על כן, נראה כי ההיגיון נותן שפעולת קניין אינה יכולה להתבצע על ידי חצי פרי - זה מגוחך! אולם מדוע יש צורך בתנאים נוספים? מדוע סובר רב נחמן כי יש צורך בכלים דווקא?

 

על מנת להסביר את דרישתו של רב נחמן נציב שאלה אחרת, הקשורה לנושא:   מ ה, בעצם, מצריך רב נחמן לשם ביצוע הקניין? האם רב נחמן באמת מצריך כלים או שמא הוא מצריך גורם אחר הנמצא בדרך כלל בכלים? אפשר שרב נחמן סבר כי ניתן להשתמש רק בחפצים חשובים - הגדרה הלכתית שכלים עונים לה: בעוד שרב ששת פוסל רק עצמים שניזוקו או שחשיבותם פחותה (דוגמת חצאי פירות) ומכשיר דברים שלמים דורש רב נחמן רמת חשיבות גבוהה יותר.

 

הגם שמן הסוגיה בדף מז ע"א נראה שלדעת רב נחמן יש צורך בכלים ממש, עולה מכמה האפשרות שהעלינו זה עתה - שרב נחמן מצריך כלים רק בגלל חשיבותם - מכמה סוגיות. בכמה מקומות (בבא מציעא מה-מז; משנה קידושין כח ע"א) מדובר על קניין חליפין המבוצע באמצעות בהמות, שוודאי אינן כלים במלוא מובן המילה, אך הגמרא אינה מציינת שרב נחמן חולק בדבר. ראיה להבנתנו ניתן להביא גם מן הגמרא בבא מציעא דף מה ע"ב, הפוסלת חליפין הנעשים באמצעות כסף מסיבות שונות (וצדדיות): לו היה רב נחמן חושב שיש צורך בכלי דווקא, היה עליו לפסול חליפין בכסף משום שכסף אינו כלי.

 

בראשונים יש שתי גישות עקרוניות לתירוץ סתירות אלו. רבים נצמדים להבנה הפשוטה בדעת רב נחמן, שניתן לבצע חליפין רק בכלים. בעל המאור, למשל, טוען שרב נחמן פוסל את כל המקרים הללו של קניין חליפין. עמדה זו משמרת אמנם את ההבנה הפשוטה בדעת רב נחמן, אולם היא מחייבת דחיית כמה גמרות. תוספות, לעומתו, מתרצים את הסתירה בהגדרת כסף ובעלי חיים ככלים, הגדרה קשה למדיי על רקע העובדה שהם אינם מוגדרים כך בתחומים אחרים, למשל: בעלי חיים אינם מקבלים טומאה, שלא ככלים. בדומה לכך, נראה שהגדרת מטבע ככלי (בגלל האפשרות להשתמש בו כקישוט) מרחיבה באופן משמעותי את הגדרת המושג מטבע.

 

רמב"ן בוחר בגישה אחרת. לדעתו רב נחמן מעולם לא התכוון להגביל את החליפין לכלים בלבד, וכוונתו הייתה לעצמים בעלי חשיבות ומשמעות, שכלים הם אבטיפוס להם. הגם שאין הם כלים במלוא מובן המילה, אין ספק שחשיבותם של בעלי חיים ושל מטבעות רבה מזו של מאכלים.

 

סיכום:

הצגנו את מחלוקת רב ששת ורב נחמן באמצעות אילו עצמים ניתן לבצע קניין חליפין. לאחר שהסברנו את ההיגיון בדעת רב ששת ניסינו לעמוד על סברת רב נחמן. על מנת לעשות זאת בחנו היטב את הדרישה שהציב רב נחמן ושאלנו אם דרישה זו ייחודית לכלים או שמא היא קיימת בכל עצם בעל חשיבות וכלים אינה אלא דוגמה מובהקת לחפצים כאלה.

 

דרך נוספת לבחינת דעתו של רב נחמן היא מציאת מקרה שבו יפסול רב נחמן קניין שבוצע בכלים. האם די במעמדו הרשמי של חפץ מסוים ככלי להבטיח את חלות הקניין או שמא יש דרישות נוספות שבהן עליו לעמוד? לדוגמה, הגמרא (בבא מציעא מז ע"ב) פוסלת חליפין הנעשים ב"מרוקא". רש"י מסביר כי הכוונה לכלים הנעשים מגללי בקר (אשר שימשו בתרבויות עתיקות להכנת כלים), ואילו הריטב"א טוען כי כלי גללים אינם מאוסים עד כדי כך שאנשים אינם משתמשים בהם כלל ועל כן מסביר כי הכוונה לכלי להטלת שתן (סיר לילה). מכל מקום, הן רש"י והן ריטב"א הסבירו כי פסול מרוקא נובע ממאיסותו, השוללת ממנו כל ערך או חשיבות. אנו מוצאים, אם כן, בדעת רש"י וריטב"א כי עצמים שמוגדרים ככלים מבחינה פורמלית אינם כשרים לביצוע חליפין אם הם חסרי חשיבות (ניתן לומר שהשימוש המבוצע בהם מונע את הגדרתם כדברים בעלי משמעות). איננו יכולים להוכיח מכאן כי לדעת רב נחמן   ד י   בדברים בעלי חשיבות (כפי שטען רמב"ן, שהכשיר קניין בבעלי חיים לדעת רב נחמן), אולם אנו יכולים לומר בוודאות כי העצם שבו מבוצע הקניין צריך לדעתו להיות   ג ם   חשוב ואין די בהגדרתו ככלי.

 

דוגמה נוספת לכלים שאפשר לפסלם לעניין חליפין רק משום שאינם חשובים היא כלים שאסורים בהנאה, שאותם פוסלת הגמרא (מז ע"ב) לדעת רב נחמן למרות מעמדם ככלים. האם נוכל ללמוד מכך כי לדעת רב נחמן יש צורך בחפצים בעלי חשיבות, וממילא פסולים איסורי הנאה, שאסורים בשימוש ועל כן אין להם כל חשיבות? האבני מילואים הציע הסבר אחר לפסול איסורי הנאה:לדעתו אין כל משמעות לבעלות שאין בה זכות שימוש, ועל כן איסורי הנאה אינם בבעלותו של איש (עניין זה שנוי במחלוקת מפורסמת בינו ובין ר' חיים), מה שפוסל אותם ממילא מחליפין.

 

סיכום:

בחנו את דעת רב נחמן משתי זוויות: ראינו כי הוא מכשיר חליפין הנעשים בבעלי חיים וכי הוא פוסל חליפין בכסף רק מסיבות משניות - ולא משום שאין המעות נחשבות כלי - וראינו שני מקרים שבהם הוא פוסל לחליפין עצמים המוגדרים ככלי מבחינה הלכתית (מרוקא ואיסורי הנאה). דוגמות אלו עזרו לנו לעצב שתי הבנות שונות ביחס לדרישה של רב נחמן בעניין קניין חליפין: ייתכן שלדעת רב נחמן דרושים לביצוע חליפין כלים ממש, אך אפשר גם שלדעתו ניתן לבצע קניין חליפין רק באמצעות עצמים בעלי חשיבות, שכלים משמשים (בדרך כלל, אך לא תמיד) דוגמה טובה להם.

 

לאחר שעמדנו על דרישתו של רב נחמן נוכל לעמוד על מהותה של הלכה זו. אם רב נחמן אכן סובר כי הקניין יכול להתבצע רק על ידי כלים, ייתכן שהוא רואה בחליפין קניין המבוצע על ידי החלפת כלים, בניגוד לקניין כסף, המבוצע על ידי תשלום ערך, ולכן יצלחו לו רק   כ ל י ם   בעלי תועלת. לעומת זאת, אם דרישתו של רב נחמן אינה דווקא כלים אלא כל חפץ בעל חשיבות, נוכל לראות קניין חליפין באור שונה ולא רק כהחלפת כלים בעלי תועלת, אך עם זאת יוותר עדיין מקום לשאלה מדוע ניתן להחליף דווקא כלים בעלי חשיבות או בעלי שימוש (תועלת).

 

נקודות מתודיות:

 

1. כאשר אנו מנסים לבחון אם הלכה מסוימת נובעת מא' או מב' עלינו למצוא מקרים שבהם א' קיים ללא ב' ומקרים שבהם ב' קיים ללא א'. בניסיון להבין אם לדעת רב נחמן יש צורך דווקא בכלים או שמא הוא דורש חפצים בעלי חשיבות חיפשנו חפצים בעלי חשיבות שאינם כלים (בעלי חיים) וכלים חסרי חשיבות (מרוקא ואיסורי הנאה).

2. כשמנסים להבין דעה מסוימת צריכים ראש לכול להבין מה תוכנה המדויק. על מנת להבין מדוע רב נחמן דורש את שהוא דורש עלינו להבין קודם כול מה הוא דורש.

 

*************************************

כדי להירשם:

 

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL

*********************************************

כל הזכויות שמורות   2000   לישיבת הר עציון.