<VER Accent Software International, Accent for Windows, Version 2.0e-2506>

<FILEFORMAT 0 3>

<FTNUM 1 22 Times New Roman>

<FTNUM 2 27 David>

<BIDILAYU><DHM CM><DD L><TBDEF 1.27><PAPER 9><ORIENT P><PAW 21><PAH 841.65>

<TM 70.85><BM 70.85><LM 3><RM 3><HDD 36><FTD 54><SAP 1><COLS 1><COLW 1 15>

<LINEBETCOL 0>

<DMP NormalPar><LP><AS><QS><IFL 0><INFN 1><IL 0><IR 0><ALS><SPB 0><SPA 0>

<TB0><FT 1><SZ 12></B></I></U></S></H><BR><COLORF DEFAULT><COLORB DEFAULT>

<LANG 0xad160303><POS 0><EXPAND 0><DIRA></DM>

<DMC NormalChar><FT 1><LANG 0xad160303></DM>

<DMC Latin_Char><FT 1><LANG 0xbe161500></DM>

<DMC Hebrew_Char><FT 2><LANG 0x4f1b4a00></DM>

<DMP Normal><P><AL><FT 1><SZ 12></DM>

<DMC Default_Paragraph_Font><FT 1></DM>

<DMP envelope_address><P><M Normal><IL 5.08><IR 5.08></DM>

<DMP Normal_Indent><P><M Normal><IL 1.27><IR 1.27></DM>

<SECT><SXTBDF 1.25><SXRM 4><SXCOLS 1><SXCOLW 1 14><SXLINEBETCOL 0><SXBCONT>

<HDROFF><FTROFF><RP><M NormalPar><DPL 20><FT 2><LANG 0x4f1b4a00>ישיבת הר

עציון בית המדרש האלקטרוני )ב.מ.א.(</P>

<P><FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>************************************

</P>

<P><FT 2><LANG 0x4f1b4a00>סוגיות בגמרא מאת הרב משה טרגין</P>

<P><FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>**********<FT 2><LANG 0x4f1b4a00></P>

<P></P>

<P><M Hebrew_Char><FT NONE 2><LANG 0x0 0x4f1b4a00>ספירת העומר ושיטת בעל

הלכות גדולות</P>

<P></P>

<P></P>

<P>   הערה: שיעור זה מבוסס על מהלך של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל כפי

שנדפס בספר "ארץ צבי" שנכתב על ידי הרב שכטר.   יש להתייחס אל כל שינוי בתוכן

הדברים כאל טעות שלי.</P>

<P></P>

<P>   אנו נוהגים לברך על ספירת העומר רק אם אנו מונים בלילה.   אדם ששכח למנות

בלילה, יכול למנות במשך היום, אך ללא ברכה.   מה המקור להלכה זו?</P>

<P></P>

<P>   המשנה במסכת מגילה )כ:( מציינת שני סוגים של מצוות: מצוות הנעשות ביום,

ומצוות הנעשות בלילה.   מטבע הדברים,   רשימת המצוות הנעשות בלילה אינה ארוכה.

 רשימה זו   מכילה בתוכה את מצוות קצירת העומר - קצירת התבואה שתשמש לצורך

הקרבת קרבן העומר.   הגמרא במסכת מגילה ובמסכת מנחות כוללת גם את ספירת העומר

כמצווה הנעשית בלילה.   רבנו תם מסיק מכך )מובא בתוספות כ:(, שאם ספירת העומר

נעשית ביום, אין מברכים עליה.   לאחר ציטוט דברי רבנו תם, מצטטים תוספות את

דעת בה"ג.   גם לדעת בה"ג אין מברכים על ספירת העומר ביום.   ואולם, לדעת בה"ג

יש ערך כלשהו לספירת העומר שנעשית ביום.   אדם ששכח לגמרי למנות ביום מסוים,

אינו רשאי להמשיך למנות את ספירת העומר בברכה.   אך אם הוא לא שכח לגמרי למנות,

וספר במשך היום, הוא רשאי להמשיך למנות ביתר ימי הספירה בברכה.   דעה זו היא

שנפסקה להלכה, ולפיה אנו נוהגים כיום.</P>

<P></P>

<P>   שיטה זו מעלה מיד את השאלה הבאה: אם ספירה במשך היום אינה נחשבת מצווה

)כפי שניתן להבין מכך שאין מברכים עליה(, מדוע היא מאפשרת להמשיך למנות את

שאר הלילות בברכה? כיצד יש להבין חריג זה בשיטת בה"ג? הצעד הראשון שנעשה יהיה

ניסיון להבין מדוע אדם שלא ספר כלל אינו יכול להמשיך למנות בברכה.</P>

<P></P>

<P>   ספר החינוך )מצווה ש"ו( מצטט את בה"ג ומסביר "דכולה מצווה אחת היא".  

לפי הבנה זו, בה"ג מחשיב את כל 49 הימים כמצווה אחת.   דוגמא לסוג כזה של מצוות

ניתן למצוא במקומות אחרים; ישנם תחומים נוספים שבהם מוגדרות למעשה כמה מצוות

כמצווה אחת.   הדוגמא הקלאסית לכך היא מצוות ארבעת המינים, שלמרות שהיא מכילה

ארבעה מרכיבים שונים, היא ביסודה מצווה אחת.   אדם שלא נטל הדסים בלולבו לא

יצא אפילו ידי חובה חלקית של המצווה; ישנה אינטגרציה מלאה בין ארבעת מרכיבי

המצווה.   החינוך מציע להבין את דעת בה"ג באופן דומה: לדעתו כל 49 ימי הספירה

מהווים מצווה אחת ארוכה.   אדם שהפסיד חלק כלשהו של המצווה אינו יכול להמשיך

בקיום המצווה, משום שאין הוא יכול לקיים את המצווה בשלמותה.</P>

<P></P>

<P>   יש להעלות הסתייגות מסוימת מדעה זו לאור הגמרא במסכת מנחות )מב:(, המציעה

נוסחה מסוימת שעל פיה ניתן לברך על מצווה רק בשעת ביצועה.   הגמרא אומרת כי

"כל מצווה שעשייתה היא גמר מצוותה", כמו מצוות מילה שנגמרת בשעת עשייתה, מברכים

עליה.   לעומת זאת, כל מצווה שאין בעשייתה משום גמר המצווה, כגון הכנת תפילין,

שכשלעצמה אינה סיום המצווה )המצווה מסתיימת בהנחת התפילין(, אין מברכים עליה.

 אם נצליב גמרא זו עם דעת בה"ג, שלפיה מצוות ספירת העומר נגמרת רק ביום ה

- 49, אי אפשר לברך על המצווה עד סיומה - וממילא אי אפשר לברך על ספירת העומר

במשך כל ימי הספירה.</P>

<P></P>

<P>   אך לאמתו של דבר, אנו יכולים ליישב גמרא זו עם דעת בה"ג.   הכנת תפילין

משוללת ברכה לא רק מפני שהמצווה עדיין לא נגמרה, אלא מפני שלמעשה, המצווה

אפילו לא התחילה.   הכנת תפילין יכולה להיחשב לכל היותר "הכשר מצווה" - הקדמה

והכנה למצווה עצמה.   בספירת העומר - הספירה של כל יום היא חלק מהמצווה הכללית

או חלק מהביצוע של המצווה. ומסתבר לומר, שהקיום החלקי של המצווה בכל יום מימי

הספירה קובע ברכה לעצמו.   )הערה: תשובה זו אינה מופיעה בספר, והיא הצעה פרטית

של הכותב(.</P>

<P></P>

<P>   למרות התירוץ, אנו עדיין מתקשים בהבנת ההיגיון הפנימי של דברי בה"ג: אם

כל 49 חלקי המצווה מתאחדים לכלל מצווה אחת, מדוע ספירת יום מועילה לשמירת

האינטגרציה שבין החלקים?   אם אדם אינו מברך על ספירת יום, מדוע שלא ייחשב

כמי שלא ספר כלל?</P>

<P></P>

<P>   הגרי"ד זצ"ל הציע הסבר חלופי בהבנת דעת בה"ג.   כמו החינוך, גם הגרי"ד

הבין שספירת העומר היא מצווה כללית אחת המתבצעת במשך 49 ימים של ספירה.   אולם

אחדות זו של ימי הספירה אינה קיימת ברמת "המצווה" אלא ברמת "הספירה".   גם

אם כל יום של הספירה הוא מצווה בפני עצמה, מצווה זו מוגדרת כמנייה של מספרים.

 כל ספירה עוסקת מעצם טבעה בסדרה של מספרים, ולכן שומה עליה להוות חלק מאחדות

מסוימת.   למשל, אדם שסופר 2,4,6,8,12,14,16,18 הפר את אחדות הסדרה בכך שדילג

על המספר 10.   במקרה כזה, הסדרה מופסקת.   בדומה לכך, מי שסופר את ספירת העומר

ומדלג על היום ה- 23 אינו יכול להמשיך לספור משום שהסדרה המספרית שלו נקטעה.

 המספר 24 מאבד את משמעותו ונחשב כמספר התלוש מהקשרו אם הוא אינו בא אחרי

המספר 23.</P>

<P></P>

<P>   כתוצאה מכך, אין צורך לקיים כל אחת מ - 49 המצוות שבספירה כדי לשמור על

הסדרה החשבונית.   כל עוד הייתה ספירה של כל יום בפני עצמו, לא הייתה פגיעה

בסדרה.   אפילו אם הייתה ספירה שלא במסגרת המצווה, עדיין נותרה הסדרה החשבונית

בשלמותה.   הגרי"ד זצ"ל ציין שתי דוגמאות לעניין זה.   הראשונה נוגעת לספירה

רטרואקטיבית.   לדעת רב האי גאון )הובאה בכמה מתשובות הגאונים(, אדם שהפסיד

ספירה של יום מסוים צריך למנות אותו ביום שאחריו כגון "אתמול היה 23 יום לעומר

והיום 24 ימים לעומר".   ברור שבהקשר זה של ספירה למפרע אין הספירה עולה לקיום

המצווה.   מצוות הספירה המיוחדת ליום 23 לא התקיימה.   ואולם, יום 23 נמנה וקיבל

התייחסות מצד הסופר, וספירה יכולה להמשיך.</P>

<P></P>

<P>   מצב מנוגד למצב שתואר לעיל, הוא ספירה לעתיד.   במחזור ויטרי )ספר בעניין

ההלכות הנוגעות לתפילה אחד מתלמידי רש"י שכתב( מצטט את ההלכה הבאה: מה הדין

אם אדם מתפלל ערבית במניין לפני צאת הכוכבים )כפי שמקובל בבתי כנסת רבים בימי

הקיץ(?   לכתחילה, ספירת העומר צריכה להיעשות רק אחרי צאת הכוכבים.   אולם למעשה,

כיוון שיש חשש שלאחר שאדם   כבר התפלל ערבית הוא ישכח לספור בלילה, הוא יכול

לנהוג כדלקמן: לספור ביום ללא ברכה, ולהתנות שאם ישכח לספור בלילה, תיחשב

ספירה זו שנעשתה ביום כספירת היום.   אם ייזכר בלילה, רשאי הוא לספור בברכה.

 ברור, שספירה לפני צאת הכוכבים אינה עולה לקיום המצווה של אותו היום.   הבנה

זו נתמכת בעובדה, שניתן לספור בלילה בברכה, אם ייזכר בכך.   אם כך, איך יכולה

ספירה כזו לאפשר המשך ספירה בברכה, אם העדר יום אחד של ספירה מונע את המשך

הספירה בברכה?   הגרי"ד זצ"ל הציע, כי גם במקרה זה, למרות שהמצווה של אותו

היום לא התבצעה בספירה המוקדמת, נכנס המספר עצמו )של היום( לסדרת המספרים,

ונשמר היחס הסדרתי.</P>

<P></P>

<P>   לאחר הקדמה זו, נחזור להסביר את דעת בה"ג.   אכן, לדעת בה"ג אדם שספר ביום,

לא עלתה לו ספירה זו למצווה של אותו היום.   אך מכיוון שהוא ספר את אותו היום,

סדרת המספרים נמשכת.</P>

<P></P>

<P>   הרב זצ"ל הציע אפליקציה נוספת של עיקרון זה.   המנחת חינוך טוען שלדעת

בה"ג קטן שהגדיל )הפך לבר מצווה( במשך ימי הספירה אינו ממשיך למנות בברכה,

גם אם עד כה מנה בברכה.   מכיוון שהוא לא מילא את כל 49 חלקי המצווה )אלו שעברו

לפני שהגיע למצוות(, אין שום היגיון בכך שימשיך לספור בברכה לאחר שהגיע למצוות.

 משמע מדברי המנחת חינוך, שהוא הבין את דעת בה"ג כפי שהבין אותה ספר החינוך.

 כיוון שכל ימי הספירה הם מצווה אחת, אדם שלא מנה את כל ימי הספירה לא קיים

את המצווה.   לו הבין המנחת חינוך את דעת בה"ג אחרת - שכל יום מימי הספירה

נחשב כמצווה נפרדת - ייתכן שהוא היה מגיע למסקנה שונה במסגרת דעת בה"ג.   קטן

זה ספר את כל הסדרה, למרות שלא קיים את כל המצוות.   למרות שהספירה שספר לפני

גיל בר מצווה אינה עולה לו לקיום המצווה, יש בספירה זו כדי לשמור על הסדרתיות.

</P>

<P></P>

<P>נקודות מתודיות:</P>

<P></P>

<P>   תמיד כשניתקל בסדרה או בקבוצה של הלכות או מצוות הקשורות זו לזו, שומה

עלינו לבדוק את רמת הקשר והאינטגרציה השורה ביניהן.   בדיקה כזו יכולה להתבצע

במישור הכמותי )עד כמה הן קשורות( ובמישור האיכותי )היכן מתבטא הקשר שבו אנו

עוסקים(.</P>

<P></P>

<P><M _NOC></P>

<P>****************************</P>

<P><FT 2><LANG 0x4f1b4a00>כדי להירשם יש לשלוח בקשה לכתובת</P>

<P>   <FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

<FT 2><LANG 0x4f1b4a00> </P>

<P>עם התוכן:</P>

<P>   <FT NONE 1>

<LANG 0x0 0xad160303>GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE<FT 2><LANG 0x4f1b4a00>.</P>

<P></P>

<P>קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח

בקשה לכתובת:</P>

<P><FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>   LISTS@VBM-TORAH.ORG</P>

<P><FT 2><LANG 0x4f1b4a00> עם התוכן:</P>

<P>   <FT NONE 1>

<LANG 0x0 0xad160303>   GET YHE-ABOUT COURSES<FT 2><LANG 0x4f1b4a00>.

</P>

<P></P>

<P>בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או

לכתוב לכתובת <FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>YHE@JER1.CO.IL<FT 2><LANG 0x4f1b4a00>

</P>

<P><FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>*******************************<FT 2>

<LANG 0x4f1b4a00></P>

<P>כל הזכויות שמורות   1999   ישיבת הר עציון<FT NONE 1><LANG 0x0 0xad160303>

</P>

<P><DPL NONE ALS></P>

</SECT>