שיעורים בסוגיות נבחרות (אורח חיים)
הרב משה טרגין
הלכות תפילין |
|
| בתי תפילין של ראש | בניגוד לתפילין של יד, המורכבות מיחידה אחת, התפילין של ראש מורכבות מארבעה בתים. האם ארבעת הבתים הם ארבעה יחידות שונות, או שארבעתם מרכיבים יחידה אחת? |
| הנחת תפילין בלילה | התנאים נחלקו האם הלילה הוא זמן הנחת תפילין. לדעת השוללים, ייתכן שקיים איסור להניח תפילין בלילה. ניתן להסביר שקיימים במצוַת תפילין שני דינים שונים, שאחד מהם דורש עלייה למדרגה רוחנית גבוהה, שאיננה אפשרית בלילה (מטעמי נקיות). מהי הגדרת ה"יום" וה"לילה" לעניין זה? |
| מוקף גוויל | הגמרא במנחות כותבת שכל האותיות בתפילין צריכות להיות מוקפות גוויל מכל צדדיהן. מהו אופי הפסול של אות שאינה מוקפת גוויל? האם אות כזאת אינה נחשב ל'אות', או שהיא פסולה מחמת סיבה אחרת? |
הלכות ברכות השחר |
|
| הרהור בדברי תורה | נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר"א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב? |
הלכות קריאת שמע וברכותיה |
|
| פטור חתן מקריאת שמע | מדוע חתן פטור מקריאת שמע? האם הוא אינו יכול לכוון כראוי, או שיש לו פטור מהותי? |
| ברכות קריאת שמע שלפניה | האם הברכות שלפני קריאת שמע הן ברכות המצווה או ברכות השבח? ההשלכה של שאלה זו, בין השאר, היא האם חייבים לברך אותן בצמוד לקריאת שמע. הרמב"ן והרשב"א נחלקו בחקירה זו, וייתכן לחלק בין שתי הברכות - בין "יוצר אור" לבין "אהבה רבה" (או "אהבת עולם"). |
הלכות תפילה |
|
| ותן טל ומטר | מה המקור לחובת אמירת "ותן טל ומטר"? האם זוהי הוספה חיצונית לתפילה, או חלק אינטגרלי ממנה, המגדיר את התפילה כולה כתפילה הנאמרת בזמן הגשמים? מהן ההשלכות של שאלה זו? מה מעמדה של תוספת "משיב הרוח ומוריד הגשם"? |
| סמיכת גאולה לתפילה | מהי המטרה של סמיכת הגאולה לתפילה? לפי הירושלמי - הסמיכה מוסיפה לחוויית תפילת העמידה, ואילו לפי רבנו יונה - הדין שייך דווקא להלכות ברכת הגאולה. האם צריך לסמוך גאולה לתפילה גם בלילה? מה דינו של אדם היוצא לדרך, או כאשר דין זה עומד כנגד תפילה במניין? |
הלכות חזרת הש"ץ ונשיאת כפיים |
|
| תפקיד המתברך בברכת כוהנים | מהו תפקידו של האדם המתברך על ידי הכוהנים? האם שמור לו תפקיד פסיבי בלבד? מדוע אסור להסתכל על הכוהנים בשעת הברכה? האם ישראל יכול לברך את אחיו כאשר אין כוהנים? |
הלכות קריאת התורה |
|
| קריאת התורה בשחרית של פורים | מדוע כאשר קוראים בתורה, יש לקרוא לפחות עשרה פסוקים? כיצד אנו קוראים בשחרית של פורים תשעה פסוקים בלבד? האם ישנו הבדל בין הקריאה בתורה בימים טובים לבין הקריאה בתורה בשאר הימים? |
הלכות ברכת המזון |
|
| שיעור כזית בברכה אחרונה | מהגמרא בברכות עולה שאין מברכים ברכה אחרונה על אכילת כמות של פחות מכזית. האם אכילת פחות מכזית אינה נחשבת 'אכילה', או שאוכל פחות מכזית אינו גורם להנאה ואינו נחשב ל'אוכל'? |
הלכות ברכות הנהנין |
|
| ברכת היין - בורא פרי הגפן | מדוע נתייחדה ברכה מיוחדת על היין? האם יש יינות שאין מברכים עליהם "בורא פרי הגפן"? מה דינם של יין מבושל, יין חי ויין מענבי בוסר? |
הלכות ברכות שונות |
|
| תפילת הדרך | האם תפילת הדרך היא תפילה לשלום ההולכים בדרך, או שהיא מעין 'התייעצות' עם הקב"ה? על איזו נסיעה יש לומר תפילת הדרך? מתי צריך לאומרה? |
הלכות מלאכות השבת |
|
| איסור צידה בשבת | הגדרת הצֵידה כמלאכה היא בעייתית, שכן בניגוד למלאכות האחרות, הצידה אינה יוצרת שום שינוי בגוף החפץ. מהו אופייה של מלאכה זו? |
| צדי רשות הרבים | מה מעמדם של צדי רשות הרבים - האם הם נחשבים לרשות היחיד או לרשות הרבים? שאלה זו משיקה להבנת אופיו של קניין משיכה. |
| כדי שישמור שבתות הרבה | רבי שמעון בן מנסיא התיר לחלל שבת לצורך פיקוח נפש בשל הסברה: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". האם סברה זו נפסקה להלכה? ה"בית יוסף" יישם אותה גם במקרה של חשש מפני יציאה לשמד. מסתבר שקיימת גם סברה מקבילה ביחס לדיני הקרבנות. |
הלכות כניסת השבת ויציאתה |
|
| נרות שבת | מדוע חייבים להדליק נרות שבת? האם חובה זו שייכת לדיני כבוד שבת או עונג שבת? לשאלה זו יש כמה נפקא-מינות: הברכה על ההדלקה, והצורך להדליק לשם נר שבת. |
הלכות קידוש והבדלה |
|
| זכור את יום השבת לקדשו | מהם הציוויים הכלולים בפסוק "זכור את יום השבת לקדשו"? כידוע, נחלקו הלל ושמאי כיצד יש לקיים מצווה זו. מהו יסוד המחלוקת? |
| קידוש בבית הכנסת | מהו יסוד המנהג לקדש בבית הכנסת? האם הקידוש בבית הכנסת אינו ברכה לבטלה, שהרי "אין קידוש אלא במקום סעודה"? האם האדם יכול להחיל קדושה על השבת? |
הלכות ראש חודש |
|
| הלל | האם חובת אמירת ההלל היא מן התורה, מדברי סופרים או מתקנת חכמים? בסוגיות השונות בש"ס יש התייחסויות שונות לעניין זה, ועולות כמה אפשרויות לגבי מקור הדין. גם הראשונים נחלקו בעניין, ולמחלוקתם השלכה להבנת אופי חיוב אמירת ההלל. |
| עדות קידוש החודש | לשיטת רש"י, הכלל "לא תהיה שמיעה גדולה מראייה" חל רק לגבי עדות קידוש החודש. נראה שלדעתו עדות זו אינה נחשבת לעדות במובן המלא של המונח. תמיכה לדבריו אפשר למצוא בדעת התנאים המתירים עדות קרובים לקידוש החודש, בשיטת הרמב"ם המכשיר עדות של עדים זוממים, ובדברי רבי עקיבא איגר שהציע שעדים המעידים עדות שקר בקידוש החודש אינם עוברים על "לא תענה ברעך עד שקר". |
הלכות חמץ ומצה |
|
| האם חמץ שנשרף לפני פסח מותר באכילה במועד | חמץ שנשרף לפני פסח - מותר ליהנות ממנו במועד. האם גם מותר לאכול אותו? מהו ההבדל בין חמץ שנשרף לפני פסח לבין חמץ שנשרף בפסח? |
| בל ייראה ובל יימצא | מי חייב באיסור "בל יראה" ו"בל ימצא"? האם מוקד האיסור נעוץ בבעלות הממונית על החמץ, או גם בזיקה שאינה ממונית? מה דינו של שומר שהופקד אצלו חמץ בפסח? שאלה זו נושקת לדיני חמץ שעבר עליו הפסח, ביטול החמץ המופקד, ורמת השמירה הנדרשת. האם יש לשומר בעלות מסויימת על החפץ שהופקד אצלו? |
הלכות בדיקת חמץ |
|
| בדיקת חמץ | מהו תפקידה של בדיקת החמץ? האם מדאורייתא די בביטול החמץ? ייתכן שהבדיקה היא חובה מדאורייתא, כקיום של מצוַת "תשביתו" או כמסלול חלופי לביטול החמץ להתמודדות עם איסורי "בל ייראה" ובל "יימצא". |
הלכות סדר פסח ופסח |
|
| מצוַת כרפס | מצוַת אכילת הכרפס נועדה כדי ש"יתמהו הנערים וישאלו". מהו אופייה של מצווה זו, מהם דיניה ומהו שיעורה? האם זוהי מצווה עצמאית, או הרחבה של מצוַת המרור? מה דינו של אדם שיש לו רק ירק אחד? |
| איסור עשיית מלאכה בערב פסח | מהו יסוד האיסור לעשות מלאכה בערב פסח? האם איסור זה מבוסס על חשש שהאדם לא יתכונן לליל הסדר, או שזהו איסור מהותי הקשור להקרבת קרבן הפסח? האם איסור זה חל גם בימינו? |
| ארבע כוסות | האם מצוַת ארבע הכוסות היא מצווה ייחודית לליל הסדר, או שהיא חלק מהמצווה הכללית של ברכה על הכוס? |
| הלל בליל הסדר | האם ההלל של ליל הסדר זהה להלל שאנו אומרים בדרך כלל? לפי הגאונים, ההלל של ליל הסדר אינו 'קריאה' אלא 'שירה', ולכן אין מברכים עליו. הגרי"ז מסביר את שיטתם בכך שהלל זה נקבע על חוויה ניסית ציבורית. הרמב"ן חולק על הגאונים, ופוסק שיש לברך על ההלל של ליל הסדר. ההפסקה בין שני חלקיו של ההלל אינה מהוו הפסק, שכן קיים רצף של עיסוק במצוַת סיפור יציאת מצרים. |
הלכות ספירת העומר |
|
| ספירת העומר - ח"א | הגמרא מספרת שאמימר מנה רק ימים ולא שבועות, זכר למקדש. מה טעם הדבר? לפי הגרי"ז מבריסק, אין הבדל מהותי בין מנייני הימים והשבועות, אך חז"ל תיקנו לקיים אחרי החורבן מצווה 'חסרה' - בלי מניית שבועות. לעומת זאת, לדעת רבנו ירוחם ספירת השבועות קשורה בקשר מהותי לבית המקדש, בעוד ספירת הימים היא מצווה עצמאית. ה"אור שמח" קישר בין שני המניינים לבין שני פנים הקיימים בחג השבועות, וה"שפת אמת" קישר בין מניין הימים לבין עולם הקרבנות. |
| ספירת העומר - ח"ב | האם שני המניינים שבספירת העומר - מניין הימים ומניין השבועות - הם שתי מצוות נפרדות, או מצווה אחת בעלת שני פנים? רבנו ירוחם נטה לכיוון הראשון, בעוד הרמב"ם סבר כדעה השנייה. ההשלכות של שאלה זו מתבטאות בניסוח המדויק של הספירה, בדינו של מי שספר ימים בלבד או שבועות בלבד, ובדינו של מי ששכח לספור באחד הימים. |
| האם ספירת העומר היא מצווה שהזמן גרמה | לכאורה נראה שספירת העומר היא מצוַת עשה שהזמן גרמה, כיוון שחייבים לקיימה רק בלילה ורק בין פסח לשבועות. אמנם, הרמב"ן סבור שזו אינה מצווה שהזמן גרמה. מהן סיבותיו? |
| ספירת העומר בזמן הזה | מפסוקי התורה עולה שיש קשר ברור בין ספירת העומר לבין קרבנות העומר ושתי הלחם. האם ספירת העומר בזמן הזה היא דאורייתא או רק משום זכר למקדש? |
| ספירת העומר ושיטת בעל הלכות גדולות | מדוע אדם ששכח לספור את ספירת העומר ממשיך לספור בשאר הלילות בלי ברכה? כיצד ייתכן האם ספירת העומר היא מצווה אחת או כמה מצוות? |
| 'תמימות' בספירת העומר | התורה מחייבת לספור "שבע שבתות תמימות". מה בא ללמדנו המונח "תמימות"? האם דרישה זו נוגעת לכל אחד מימי הספירה, או למכלול הספירה בלבד? האם קיים הבדל בין מניין הימים לבין מניין השבועות? האם דרישה זו מעכבת בדיעבד? לדין זה השלכה חשובה לדינו של מי ששכח לספור באחד מימי הספירה. |
הלכות תשעה באב |
|
| קריעה על ראיית ערי יהודה בחורבנן | האם הקריעה על ערי יהודה היא בעלת אותו אופי כמו הקריעה על מת? האם קריעה זו מבטאת את האבילות ואת הצער שמרגיש האדם, או שהיא נועדה לציין את החורבן? מדוע קורעים רק על ערי יהודה? |
| איסור תלמוד תורה כחלק מאבילות תשעה באב | מהיכן נובע האיסור על האבל ללמוד תורה? האם יסוד האיסור הוא באיסור ההנאה, או שעצם הלימוד בתשעה באב הוא בעייתי? |
| אבילות תשעה באב | האם אבילות תשעה באב זהה לאבילות שבעה, או שיש הבדלים מסוימים בין שתי האבילויות? מהו אופייה של האבילות בט' באב? |
| הרהור בדברי תורה | נחלקו האמוראים האם הרהור נחשב כדיבור, ונפסק להלכה ש"הרהור לאו כדיבור דמי". הגר"א הוכיח שכלל זה אינו חל על דברי תורה, שכן גם הרהור נחשב ללימוד תורה. מדוע אין מברכים ברכות התורה על הרהור בדברי תורה? מהו היקף דין "הרהור כדיבור"? מה דינו של אדם הכותב דברי תורה, פוסק הלכה או מהרהר בדברי תורה בתשעה באב? |
הלכות שאר התעניות |
|
| קריאת התורה במנחה של תעניות | מהו מקור החיוב לקרוא בתורה בתפילת המנחה בתענית? מהו אופייה של חובה זו? מדוע מעלים בה ארבעה קרואים? האם יום התענית הוא יום של תשובה? |
| תקיעה בחצוצרות בימי תענית | מתי תוקעים בחצוצרות ומתי בשופר? מהי המשמעות של התקיעה בחצוצרות בימי התענית? |
הלכות ראש השנה |
|
| שופר שנסדק | מדוע שופר שנסדק - פסול? |
| שופר שניקב | המשנה כותבת ששופר שניקב וסתמו, אם מְשנה את קולו - פסול, ואם לאו - כשר. נחלקו התנאים במקרה שהשופר ניקב וסתמו במינו של השופר. מהו יסוד המחלוקת? |
| מום בשופר | האם המושג 'מום' שייך להקשר של דיני השופר? האם יש קשר בין התקיעה בשופר לבין העבודה במקדש? האם ניתן לדבר על מימד מסויים של חיוּת בשופר? |
| ציפוי השופר | נחלקו הרא"ש והרמב"ן בדבר דינו של שופר שציפהו זהב. מהו יסוד מחלוקת זו? |
| ההגדרה ההלכתית של מצוַת שופר | מהי מצוַת השופר: לתקוע בשופר או לשמוע את קולו? שיעור זה עוסק בשיטת הרמב"ם, הסובר באופן עקרוני שהמצווה היא בשמיעה. |
| מבנה התקיעות בראש השנה | האם קיים מושג של 'הפסק' בין התקיעות? האם יש הבדל בין הפסק בזמן לבין הפסק בתקיעה שאינה שייכת לתקיעות? האם צריך להקפיד על הסדר הנכון של התקיעות? |
| היחס בין תקיעת שופר לתפילה | כמה מהלכות תקיעת השופר מצביעות על קשר בין השופר לבין התפילה. הגמרא הקובעת שתקיעת השופר היא 'לזיכרון'; החיוב לעשות את השופר כפוף; והפסוק המקשר בין הלל לבין שופר - כולם מצביעים על כך שתקיעת השופר מעלה את איכות התפילה. הסבר אפשרי אחד לכך הוא שהשופר מזכיר לנו את זעקת הבהמה שממנה בא; משום כך שייך לגבי שופר גם דין "אין קטגור נעשה סנגור". |
| השופר כליווי לתפילה | הסבר אפשרי לקשר שבין השופר לתפילה עולה מדברי התוספות, לפיהם תקיעת השופר היא מעין קישוט מוסיקלי לתפילה. הבנה זו קצת קשה לשיטת הרמב"ם, שראה את עיקר המצווה בקול השופר ולא בחפצא שלו, אך משתלבת היטב עם שיטת הרמב"ן, שסבר שהשופר עצמו צריך להיות כלי מהודר, כדי שיהיה קישוט נאה לתפילה. לדעת הרמב"ן, השופר צריך להיות מוגדר 'כלי' מבחינה הלכתית, וצריך לבוא דווקא מבהמה כשרה. |
הלכות יום הכיפורים |
|
| תפילת נעילה | מהו מעמדה של תפילת הנעילה? האם זוהי תפילה עצמאית, או הרחבה של שאר תפילות היום? מהו המקור לתפילה מיוחדת זו? מהו נוסח התפילה? מתי מתפללים אותה? |
| איסור רחיצה ביום הכיפורים | האם חמשת איסורי ההנאה ביום הכיפורים הם חמישה איסורים נפרדים, או איסור אחד בעל חמישה מרכיבים? השיעור עוסק בשאלה זו באמצעות בחינת איסור הרחיצה. האם רחיצה בלא הנאה מותרת? האם מותר ליהנות מרחיצה בלי להתרחץ בפועל? |
| מצוַת האכילה בערב יום הכיפורים | הגמרא קובעת שיש חובה לאכול בערב יום הכיפורים. האם חובה זו היא הכנה לקראת יום הכיפורים, או שהיא ממוקדת ביום התשיעי עצמו בלי קשר ליום שאחריו? הנפקא-מינות של החקירה נוגעות לחיוב נשים במצוַת האכילה, לשאלה אם יש חיוב גם בליל ט' בתשרי, ולאופי הסעודה שיש לאכול. |
הלכות סוכה |
|
| חמתה מרובה מצילתה - שיטת רבי יאשיה | ר' יאשיה סובר שהתנאי של "צילתה מרובה מחמתה" חל גם על דפנות הסוכה. מהו טעם דינו של ר' יאשיה? |
| היש צורך בבעלות על סוכה לקיום מצוותה? | האם אדם יוצא ידי חובת הישיבה בסוכה כאשר הסוכה אינה שייכת לו? מהי רמת הבעלות הנדרשת? מה דינה של סוכה גנובה? מהו דינם של שואל ושל שותפים? |
| מצוַת בניית סוכה | האם בניית הסוכה היא חלק ממצוַת הישיבה בה? |
הלכות ארבעת המינים |
|
| חובת ה'הדר' בארבעת המינים | התנאים נחלקו בהיקף הצורך ב'הדר': לחכמים קיים דין זה בכל ארבעת המינים, ולרבי יהודה הוא קיים באתרוג בלבד. המחלוקת משקפת כנראה שתי הבנות באופי הדין: האם זהו דין במעשה המצווה, או בהגדרת מין האתרוג. מכמה ראשונים עולה ששני הדינים קיימים להלכה. נפקא-מינות אפשריות הן פטור מהדר בשעת הדחק, ושאלת מקור הדין בפסוקים. |
| אופי מצוַת נטילת לולב בשבעת הימים | מהסוגיות בגמרא קשה להכריע אילו פסולים פוסלים את הלולב בכל שבעת הימים, ואילו פוסלים אותו רק ביום הראשון. בראשונים ובאחרונים עולות הצעות לחלוקה בין רמות שונות של פסולים (עיקריים לעומת משניים, פסולי הגדרת המין לעומת פסולי הדר, פסולים בחפצא לעומת פסולים במעשה המצווה), בין מקומות שונים (מקדש וגבולין), ובין מצוַת נטילת ארבעת המינים לבין מצוַת שמחת החג. |
הלכות חנוכה |
|
| הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת | מצוַת הדלקת נר חנוכה קשורה קשר אמיץ עם מושג ה'בית' - "נר איש וביתו". אם כן, מדוע מדליקים נרות חנוכה גם בבית הכנסת? האם יש קשר בין נרות חנוכה לבין מנורת המקדש? |
| נר חנוכה כחובת בית | בהגדירה את מצוַת הדלקת נר החנוכה, כותבת הגמרא: "מצוַת חנוכה - נר איש וביתו". מהו מעמדו של הבית בהדלקת נרות החנוכה? האם ייתכן שהדלקת נרות חנוכה היא חובת הבית, כמו קביעת מזוזה? |
| החנוכייה ומנורת המקדש | מהו הקשר בין נרות החנוכה לבין הנרות שהדליקו במנורה שבמקדש? מדוע מדליקים נרות בבית הכנסת? השיעור סוקר סוגיות אלו על רקע המחלוקת אם "הדלקה עושה מצווה" או "הנחה עושה מצווה". |
| האם טימאו היוונים את כלי המקדש? | כיצד טימאו היוונים את כלי המקדש, והרי "אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"? |
| פרסומי ניסא וברכת "שעשה נסים" - ח"א | למצוַת הדלקת נר חנוכה יש מרכיב נוסף: פרסומי ניסא. ניתן להבין את ברכת "שעשה נסים" כברכת המצוות, או כברכת השבח. מתי צריך לברך ברכה זו? האם מי שרואה נר דולק חייב לברך אותה? |
| פרסומי ניסא - ח"ב | השלכות של מרכיב 'פרסומי ניסא' בהדלקת נרות חנוכה: חיוב נשים מדין 'אף הן היו באותו הנס'; החובה להוציא ממון לקיום המצווה; הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת - רמה גבוהה של 'פרסומי ניסא', או דין של 'זכר למקדש'. |
| ברכת "שעשה נסים" | ברכת "שעשה נסים" נתקנה, כנראה, על פרסום הנס (ה"פרסומי ניסא") שבנר חנוכה. האם הברכה תלויה במעשה הדלקה? לפי המאירי, ניתן לברך אותה אפילו כאשר אין נר חנוכה כלל. מה דינו של מי שכבר בירך "שעשה ניסים" בבית הכנסת? |
| הדלקת נרות חנוכה בשמן הקדוש בקדושת שביעית | בדרך כלל, אסור להשתמש בשמן הקדוש בקדושת שביעית לשימושים שבהם ההנאה והכילוי באים כאחד. לפיכך, לכאורה אסור להשתמש בשמן כזה להדלקת נר חנוכה. אמנם, שאלה זו זוקקת דיון באופי איסור ההנאה מנרות חנוכה, ובהגדרת השימושים המותרים והאסורים בפירות הקדושים בקדושת שביעית. |
הלכות מצוות הפורים |
|
| אדר א' ופורים קטן | האם השם "אדר א'" רומז לכך שבשנה מעוברת יש שני חודשי אדר? מדוע מצוות הפורים אינן חלות באדר הראשון? מהו מעמדו של פורים קטן? האם יש קשר בינו לבין הפורים הגדול? |
| מתנות לאביונים | האם מצוַת מתנות לאביונים היא חלק ממצוַת הצדקה, או שזוהי מצווה עצמאית? המאמר עוסק בשאלה זו ובנפקא מינות העולות ממנה. |
| מצוַת משלוח מנות | האם מצוַת משלוח מנות היא מצווה עצמאית, או שהיא חלק ממצוַת הסעודה? מהו זמנה של מצווה זו? מי מחוייב בה? כיצד מקיימים אותה? |
| היחס בין שני ימי הפורים | מהו היחס בין י"ד באדר לבין ט"ו בו? לפי הסבר היסטורי של הרמב"ן, יום י"ד הוא היום העיקרי ויום ט"ו משני לו. להסבר זה יש השלכות לדינם של הולכי מדבריות, לדיני בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, ולשאלה אם פרוז יכול להוציא מוקף ידי חובתו בקריאת המגילה. |
הלכות מגילה |
|
| קריאת מגילה מוקדמת בכפרים - ח"א | מיוחדת היא קריאת מגילת אסתר, שמקיימים אותה במקומות שונים בתאריכים שונים. האם אין בכך בעיה של "לא תתגודדו"? |
| קריאת מגילה מוקדמת בכפרים - ח"ב | מהו יסוד דין הקריאה המוקדמת של מגילת אסתר בכפרים? האם יום הקריאה נחשב בכפרים כיום הפורים, או שזוהי רק קולא שנקבעה ליושבי הכפרים? מתי מקיימים בכפרים את שאר מצוות היום? מהם דיני הקריאה בכפרים? |
| שתי הקריאות של המגילה | כידוע, חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום. האם שתי הקריאות של מגילת אסתר הן שתי קריאות נפרדות, או שהן שני חצאים של תהליך אחד? האם יש הבדל בין שתי הקריאות? |
| קריאת המגילה בשני ימי הפורים | בעניין בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, הרי"ף סבר שדינו של האדם תלוי בדעתו, ואילו הרמב"ן פסק שדינו של האדם מבוסס על מנהג המקום. ניתן להעלות הבנה נוספת, לפיה קיימות שתי מצוות נפרדות - לקרוא את המגילה ביום י"ד וביום ט"ו. כתוצאה מהבנה זו, קיימים מקרים שבהם האדם יתחייב לקרוא את המגילה פעמיים, ומקרים שבהם האדם לא יתחייב בקריאת המגילה כלל. |
| מגילת אסתר ומעמדה ביחס לשאר ספרי התנ"ך | האם יש הבדל בין מעמדה של מגילת אסתר לבין מעמדם של שאר ספרי המקרא? ייתכן שלמגילת אסתר יש מעמד ביניים: היא נחשבת לתורה שבכתב, אך אינה כלולה בכ"ד ספרי התנ"ך. ייתכן שחילוק זה משתקף גם במימד ההיסטורי, ויש לו השלכה לדין מגילה שנכתבה בלשון אחרת. |