ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

************************

שיעורים בגמרא

*********

 

שיעור 18: קידושין לאחר שלושים

מאת הרב שלמה ברין

 

 

"האומר לאשה 'הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום' ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום - מקודשת לשני" (נח:). דין זה ניתן להתפרש בשתי דרכים:

 

1. קידושי הראשון לא חלו כלל והם חסרי משמעות לחלוטין, ולכן האישה מקודשת לאיש השני.

2. יש משמעות לקידושי הראשון, ואלמלא קידש השני את האישה בתוך שלושים יום היא הייתה מקודשת לראשון; אך הואיל והשני קידשה קודם שחלו קידושי הראשון - אין קידושי הראשון יכולים עוד לחול.

 

מדברי רב ושמואל בגמרא (נט.) כי קידושין לאחר שלושים חלים בבוא העת, ואף אם בתום שלושים הימים אין הכסף קיים, עולה בבירור שהאפשרות הראשונה נדחית ושקידושין לאחר שלושים יום הם בעלי משמעות, ואם אין הם נקטעים לפני סוף התקופה בקידושי אדם אחר - הם חלים.

 

הירושלמי (פ"ג ה"א) מרחיק לכת אף יותר וטוען שגם במקרה שבמשנה יחולו קידושי הראשון אם השני גירש את האישה או מת בתוך שלושים הימים!! כלומר: מעשה הקידושין הראשון לא נתבטל אף אם נקטע על ידי קידושי השני; הדבר המונע מקידושי הראשון לחול הוא היות האישה נשואה, ואם אין היא נשואה בתום שלושים הימים - יחולו קידושי הראשון.

 

מדברי הירושלמי עולה הבחנה בין מעשה הקידושין לבין חלות הקידושין. בדרך כלל היחס בין מעשה לחלות הוא ישיר ופשוט: המעשה מניב את החלות, והחלות היא תוצאה ישירה של המעשה. בדין משנתנו צריכים אנו להסביר כיצד החלות נפרדת מן המעשה (דיוננו כאן מצטמצם לקידושין; להרחבה ראה תוספות כתובות פב. ד"ה הא, תוספות יבמות צג. ד"ה קנויה, בכורות מט.). הראשונים נחלקו אם אכן יש כאן הפרדה כזאת.

 

 

רמב"ן ורשב"א

לדעת רשב"א יש לחלק בין מעשה הקידושין, שאכן מתרחש בתחילת שלושים הימים, לבין פעולת כסף הקידושין, המתרחשת רק בסופם - במועד תחולת הקידושין. לו חזרה בה האישה בתוך שלושים הימים מהסכמתה להתקדש, היה עליה להשיב לאיש את כספו. בעמידתה בהסכמתה נהנית האישה מכך שאין היא צריכה להשיב את הכסף, והנאה זו משמשת ככסף קידושין. בקיצור: מעשה הקידושין אמנם קודם לחלותם, אך האישה אינה מתקדשת בכסף שניתן לה לפני שלושים יום אלא בהנאה שהיא מקבלת לאחריהם.

 

רמב"ן צועד בדרך דומה ומסביר שהכסף שניתן לאישה בתחילת שלושים היום הוא בעצם מלווה, הנשאר בידה עד תום שלושים היום ואז הופך לכספה - ובקבלה זו היא מתקדשת. ההבדל בין מקרה זה לבין מקדש במלווה (שקידושיו אינם קידושין) הוא שכאן הכסף ניתן מתחילה בתורת קידושין, בעוד שהמקדש במלווה נתן את הכסף בתחילה בתורת מלווה (ראה שיעורים 9 ו13). הצד השווה בהסבריהם של רשב"א ורמב"ן הוא שלפי שניהם מתרחשת קבלת כסף הקידושין שבאמצעותה מתקדשת האישה רק בסוף שלושים היום, במועד חלות הקידושין: לפי רמב"ן נחשב הכסף במשך התקופה למלווה, ואילו לדעת רשב"א היא מקודשת בהנאה שהיא מקבלת בתום תקופה זו מכך שאינה צריכה להשיב את הכסף.

 

 

הר"ן וריטב"א

לעומת רמב"ן ורשב"א טוען הר"ן (בפירושו על הרי"ף) באופן חד-משמעי שהאישה מתקדשת בכסף שקיבלה בשעת הקידושין ושאין חילוק בין מעשה הנתינה לבין פעולת הכסף, ומה שהמשנה באה ללמד הוא שניתן לדחות את חלותו של מעשה קידושין למועד מאוחר יותר. את דחיית דעתם של רמב"ן ורשב"א שמעשה הקידושין נעשה רק בשעת החלות, בסוף שלושים היום, מבסס הר"ן על דברי רב ושמואל שהאישה מקודשת גם אם הכסף איננו קיים עוד בסוף שלושים היום.

 

ריטב"א בחידושיו הולך בדרכו של הר"ן וטוען אף הוא שמעשה הקידושין הושלם בנתינת הכסף לאישה. אולם שלא כר"ן, ריטב"א מסביר שהאישה איננה מקודשת בכסף עצמו אלא בהנאת השימוש שיש לה בכסף - וזאת על אף שאם תחזור בה מן הקידושין תיאלץ להשיב את הכסף לאיש.

 

על מנת להבין טוב יותר את דעת הר"ן וריטב"א הבה נבחן מקור נוסף.

 

מן הגמרא בדף ס: משמע שאם איש מגרש את אשתו לאחר שלושים והגט נקרע לפני תום הזמן, הגירושין אינם חלים. ובדומה לכך, אם איש מקדש אישה לאחר שלושים בשטר או מקנה לחברו שדה לאחר שלושים בשטר, צריך השטר להיות קיים במועד החלות על מנת שהקידושין או הקניין יחולו. דין זה מובן לפי רמב"ן ורשב"א, הסוברים שלא ניתן להפריד את המעשה מן החלות, אך מדוע לא יחולו קידושין (או גירושין) אלו לדעת הר"ן וריטב"א? אם ניתן להפריד את המעשה מן החלות, מדוע צריך השטר להתקיים בשעת חלות הקידושין?

 

על מנת לפתור בעיה זו עלינו להסביר את שיטתם של ריטב"א והר"ן בצורה שונה במקצת. צריך לומר שלכולי עלמא דרוש קשר בין החלות למעשה; החלות היא תוצאת המעשה, ולא ניתן להפריד ביניהם לגמרי. השמדת השטר לפני חלות הקידושין מנתקת לחלוטין בין מעשה הקידושין לבין החלות, ולכן הקניין איננו יכול לחול. ומאותה סיבה לא ניתן לקנות בהגבהה לאחר שלושים, שכן מעשה ההגבהה הוא חד-פעמי ולאחר סיומו אין לו זכר ("כלתה קניינו").

 

במה שונה, אם כן, קניין כסף? הזכרנו לעיל שאם האישה חוזרת בה מן הקידושין צריכה היא להשיב את הכסף לאיש. מצב מיוחד זה מותיר למעשה הקידושין עקבות גם לאחר שלושים יום, ועל כן - מחדשים רב ושמואל - יכולים הקידושין לחול גם אם הכסף איננו קיים עוד בתום התקופה.

 

כהבנה זו עולה גם מדברי תוספות ביבמות צג.: "דסתם קידושין בכסף הם, דאפילו נתאכלו המעות חשוב כל שעה כאילו הם בעין, שהמעות נשארו אצל המקנה, ואם לא נעשה הקניין היה מוטל עליו להחזירם, וחשוב כאילו הם בעין לשם קידושין". ובביטויים דומים משתמשים גם תוספות בכתובות פד. לתיאור מעמד הכסף ביום השלושים.

 

העולה מדברינו שלכולי עלמא יכולים קידושין לאחר שלושים להתבצע בכסף (האפשרות קיימת, כמובן, ביחס לכל קניין שנעשה בכסף). יש להדגיש את ההבדל שנותר עדיין בין רמב"ן ורשב"א מחד לבין הר"ן וריטב"א מאידך: רמב"ן ורשב"א אינם מכירים כלל באפשרות לחלק בין מעשה הקידושין לבין חלותם, בעוד שהר"ן וריטב"א מחדשים שאפשרות זו קיימת ושאפשר לחלק בין המעשה לחלות כל עוד אין נתק מוחלט ביניהם.

 

 

הרחבה

העלינו עד כה שתי אפשרויות בהבנת קניין לאחר שלושים: האחת - שמעשה הקניין מתרחש בסוף שלושים היום, והאחרת - שהמעשה נעשה בתחילת שלושים היום ולמרות זאת נוצרת החלות רק בסופם.

 

קיימת גם אפשרות שלישית להבין את הדין. ניתן לומר שהמעשה אמנם נעשה בתחילת שלושים היום, אך הוא איננו מעשה חד-פעמי וממוקד אלא מעשה המתמשך לאורך כל שלושים היום ונשלם בסופם. ברם, על מנת שתהליך כזה יתאפשר צריך להיות לקניין זכר בסוף שלושים היום. קניין כסף ממלא את התנאי הזה משום שהוא יוצר חוב, ואף קניין שטר עומד בקריטריון אם השטר קיים בסוף שלושים. הגבהה, לעומתם, אינה ממלאת את התנאי.

 

לפי הסבר זה יש צורך ברציפות בין מעשה הקידושין לבין החלות, ועל כן אם קידש אדם אחר את האישה בתוך שלושים יום הוא קטע את התהליך, ואף אם יחזור ויגרש את האישה או ימות לא יחולו הקידושין בתום שלושים היום - שלא כדברי הירושלמי.

 

 

סיכום

הצענו שלוש דרכים בהבנת דין קידושין לאחר שלושים:

1. מעשה הקידושין מתבצע בשעת החלות, דהיינו: בתום שלושים היום (רשב"א).

2. מעשה הקידושין מתבצע בנתינה אך החלות נוצרת רק לאחר שלושים (ר"ן).

3. מעשה הקידושין הוא מעשה מתמשך, המתחיל עם הנתינה ונגמר לאחר שלושים.

 

 

לעיון נוסף:

כיצד משפיעים ההסברים השונים בקידושין לאחר שלושים על ביאור מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בעניין חזרה לפני סוף הזמן (נט.)?

 

 

 

 

מקורות לשיעור הבא:

1. קידושין נט: "מקודשת לשני... חששא דרבנן הוא".

2. גטין פב: "בעי ר' אבא... בעינן ויצאה והיתה".

3. רשב"א קידושין נט: ד"ה מתיב, תוספות רי"ד ד"ה ור' יוחנן.

4. רמב"ם הלכות אישות פ"ה הלכות יב- יג ופ"ד הט"ו.

 

שאלות:

כיצד ייתכן שאישה תהיה נשואה לשני אנשים בו-זמנית? מה שני ההסברים שמציע רשב"א בדברי רבי יוחנן?

מהי הבעיה בפסק הרמב"ם?

 

 

 

*************************************

כדי להירשם:

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL

כל הזכויות שמורות   2001   לישיבת הר עציון.