!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

הרב יהודה עמיטל שליט"א

"משפטי ה' אמת, צדקו יחדו"


שיחה לפרשת משפטים*

נאמר: "משפטי ה' אמת, צדקו יחדו" (תהלים י"ט, י). וכמה רבדים לפסוק זה: באופן הפשוט, חוקים ומשפטים יש גם לעמים, לא רק לעם ישראל. אך איך נוצרים חוקי הגויים? קיימת בעיה מסויימת, ומחוקקים חוק כדי לפותרה. כל חוק
בא כדי לפתור צד אחר, וכך נוצרות סתירות בין החוקים. חוק שנועד למען הכלל פוגע בזכויות הפרט, וחוק שנועד ליישוב מסויים עלול לפגוע בסביבתו, באקולוגיה וכד'. אין ראייה כללית! "לא עשה כן לכל גוי". התורה, אין בה סתירות, היא שלמות אחת, ומשפטיה "צדקו יחדו", כולם צודקים אפילו כשהם יחד.

ברובד נוסף, באבות דרבי נתן (פכ"ח ה"י):

"משלו משל למה הדבר דומה (היחס בין תורה לדרך ארץ): לאיסטרטיא שהיא עוברת בין שתי דרכים, אחת של אור ואחת של שלג, אם מהלך כנגד האור – הרי נכווה באור, ואם מהלך נגד השלג - הרי הוא לוקה בצינה. כיצד יעשה - ילך בינתיים..."

התורה משולה לשביל העובר בין אש לבין שלג, בין העוה"ז לבין העוה"ב. ההוכחה לאלוקיותה של התורה היא, שאינה עוסקת - כפילוסופיות זרות - רק ברוחני ובא-לוהי, אלא גם ביחסים בין בני אדם, בדיני ממונות, במשפטים. זו עוד
בחינה בה שונה תורת ישראל מתורות ודתות אחרות.

אף מעבר לכך, גם משפטי התורה עצמם אינם ניתנים להבנה כשהם מנותקים זה מזה, כי אז נגרמים עיוות
וסילוף. התורה מדברת על רחמים מחד: "טוב ה' לכל קוראיו", ויחד עם זאת "אשרי שיאחז וניפץ את עוללייך
אל הסלע" (תהלים קל"ז, ט') - ויש לראות הדברים ביחד. כל תנועה ודת שקמה בעולם בחרה לה צד אחד,
אידיאה אחת, שבה דגלה ואותה הציגה לעולם - חסד, צדק, יושר וכד', אך אף לא אחת הראתה תמונה שלימה.
הנצרות - דת החסד, שחרטה על דגלה את האימרה: "מי שהכה אותך על לחי אחת, תן לו את השניה", מה עלה
בסופה - יצאו ממנה הנאציזם ותנועות ההשמדה האכזריות ביותר! כי כשמראים רק פן אחד, למרות שיש בו אמת, הוא חסר, חלקי. אם, למשל, היתה נכתבת בתורה רק שבת - "שבת קביעא וקיימא", היה נדמה כי האדם נתון בעולם המוכתב וקבוע ע"י הקב"ה מששת ימי בראשית. לכן נכתבו בתורה גם ר"ח ומועדים- ש"ישראל מקדשי לזמנים".

זה מסביר גם את הנאמר בסוף הפרשה. העם אומר: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". חז"ל, כידוע, דרשו בשבחם על שהסכימו לעשות לפני ששמעו, והבינו ש"נשמע" - כפשוטו, שמיעה פיזית. כך גם עולה מהגמרא בשבת (פח.) שאמר אותו צדוקי לרבא: "עמא פזיזא, דקדמיתו פומכייהו לאודנייכו", אך נראה שהשמיעה כאן פירושה הבנה, כמו ב"שמע ישראל". בתחילה מספר משה לעם "את כל דברי ה' ואת כל המשפטים"- ז' מצוות בני נח, שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה ודינין, שניתנו להם במרה (רש"י), ועל כך הם עונים: "כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה" - כפי שציוויתנו. ובהמשך, כורת עמם הברית, ואז אומרים: "נעשה ונשמע", נעשה- את שציוויתנו, ונשמע- את יתר המצוות, ורק אז נבין את שקיבלנו כעת, ושבחם הוא שהסכימו לקיים למרות ששמעו רק חלק מהמצוות.

בתחילת הפרשה: "ואלה המשפטים" - וברש"י: "'ואלה' - מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו
מסיני". וקשה, שכן מצאנו בפרשת בהר, שדרשו שם: "מה שמיטה כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כל
המצוות... מסיני", ואם כן מה המיוחד בפרשת משפטים, והלא הכל נאמר בסיני?

רבי אליהו מזרחי על רש"י פירש, שפרשת משפטים נאמרה בקולות וברקים מסיני כעשרת הדברות, ועליה
נאמרה הדרשה בפרשת בהר. אך שאר המצוות "ניתנו למשה לבדו בתוך המ' יום שעמד בהר". המהר"ל ב"גור
אריה" חולק עליו, ומסביר שאמנם כל המצוות נאמרו מסיני, אך יש מצוות שהיו עיקר ושאר המצוות נאמרו
אגבן, "וזה בשביל כי תורת ה' תמימה אין מצוותיה מחולקות, ולפיכך נאמרו כולם מסיני מפני שה' יתברך נתן
התורה בשלמות בסיני".

לפעמים לא מבינים; חושבים שאפשר לקחת את מערכת המשפט מימי המנדט ולהוסיף לה מספר חוקי תורה,
אך אלו רק פירורים - כי לא ניתן לקיים את משפטי התורה אם אין מחליפים את המערכת כולה. ולפיכך אסור
ללכת לבית דין של עכו"ם, ואפילו יודע שדנים באותו דין כדיני ישראל, שנאמר: "לפניהם" - ולא לפני עכו"ם,
שכן כשאותה מצווה מנותקת מכל התורה, אין היא אותה מצווה.

כי רק בתורת ישראל: "משפטי ה' אמת, צדקו יחדיו"!

*

**********************************************************

*

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ד

עורך: יוסי גרשינסקי

*******************************************************

 

בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:   http://www.etzion.org.il/vbm

האתר באנגלית:   http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9931456 שלוחה 5

דואל: office@etzion.org.il

* * * * * * * * * *

*

**********************************************************

*

 



*  השיחה נאמרה בישיבה בסעודה שלישית בשבת קודש פרשת משפטים, תשמ"ו. השיחה פורסמה בדף קשר מס' 79.