עיון בתפילת העמידה
הרב עזרא ביק
| שיעור 1 | סמיכת גאולה לתפילה | מדוע כה חשוב לסמוך גאולה לתפילה? מה הקשר בין סמיכת הגאולה לתפילה לבין משמעותה הבסיסית של התפילה - עבודת השם? התפילה היא שירות שלנו לקב"ה, ומבטאת את התלות המוחלטת שלנו בו. |
| שיעור 2 | פתיחת שפתיים | בפתיחת התפילה אנו מבקשים "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". אנו מבקשים היתר להתפלל, יכולת להתפלל ודעת מספיקה כדי להתפלל. |
| שיעור 3 | ברכת אבות (ח"א) | הברכה הראשונה נקראת ברכת אבות. הברכה מציגה את האלוקים - מקבל התפילה - בפני המתפלל. ההבנה כי אנו מתפללים לאלוקי האבות מאירה לנו את הדרך שבה עלינו להתפלל |
| שיעור 4 | ברכת אבות (ח"ב) | מה פירוש הביטוי "גומל חסדים טובים"? אילו "חסדי אבות" זוכר הקב"ה? מה משמעות תארי הקב"ה -"מלך עוזר ומושיע ומגן"? |
| שיעור 5 | גבורות | הברכה השנייה של תפילת העמידה מפרטת את גבורות ה', ומדגישה במיוחד את תחיית המתים. כדי שנוכל להתפלל, עלינו להאמין ביכולתו של הקב"ה להפוך את המציאות, ותחיית המתים היא הדוגמא הקיצונית ביותר לכך. |
| שיעור 6 | קדושה | מהי קדושה? מעצם הגדרתה, הקדושה שייכת לעולמו של הקב"ה. באופן פרדוקסלי, היא נמצאת דווקא בעולמנו, ואנו נדרשים להקדיש את ה'. כיצד אנו יכולים להקדיש את הקב"ה? מהו ההבדל בין הקדשת ה' לבין קבלת מלכותו? |
| שיעור 7 | נקדש | מה פשר ה"קדושה" הנאמרת בחזרת הש"ץ? האם יש משמעות לחילופי הנוסחאות - "נקדש את שמך" או "נקדישך ונעריצך"? בנוסח הקדושה, אנו מנסים להעתיק את מציאותם המושלמת אך הקבועה של המלאכים. הם אינם יכולים לקדש את ה' בעצמם, אלא רק להצטרף לקדושתנו. |
| שיעור 8 | אתה קדוש | מהו היחס בין קדושה לבין טבע? ובין קדושה לבין נס? מה היחס בין פירוט תהילות ה' לבין הקדשתו? |
| שיעור 9 | דעת | הברכות האמצעיות של תפילת העמידה הן ברכות בקשה. בברכה הרביעית אנו מבקשים מה' דעת. מילת המפתח להבנת הבקשה היא "חונן": אנו מבקשים מהקב"ה חנינה, וביטויה של חנינה זו הוא חכמה, בינה ודעת. |
| שיעור 10 | תשובה | מה אנו מבקשים בברכה החמישית של התפילה? לא ייתכן שאנו מבקשים מהקב"ה תשובה, כי התשובה מוטלת עלינו. ניתן להציע מספר תשובות לשאלה זו, תוך עיון בלשון הברכה. |
| שיעור 11 | סליחה | מהו מקור החטא? מהי משמעותו של החטא? כיצד הקב"ה סולח על חטאים? כיצד ניתן לתקן את החטא? |
| שיעור 12 | גאולה | איזה תוכן נוסף בברכת הגאולה על התוכן שבשאר ברכות התפילה? האם ברכה זו עוסקת בגאולת הכלל או בגאולת הפרט? הגאולה אינה פתרון לבעיה ספציפית של האדם. בקשת הגאולה מחייבת הכרה של האדם בכך שהוא אבוד בלי עזרת ה'. |
| שיעור 13 | רפואה | מתוך עיון בנוסח הברכה נראה שבברכת הרפואה איננו מבקשים רפואה מחוליי הגוף בלבד. קרבת ה' היא מקור החיים, והרפואה השלמה יכולה לבוא רק מתוך הליכה בדרכיו ית'. |
| שיעור 14 | ברכת השנים | בברכת השנים אנו מבקשים שה' יתן לנו שפע מן האדמה. איננו מבקשים שה' יתן לנו דבר ממשי, אלא רק את היכולת ליצור ולהמשיך את הבריאה. היכולת שלנו להצמיח פירות מן האדמה מעידה שה' מצוי בקרבנו. אין צמיחה ללא זמן, ואכן יחידת הזמן - השנה - היא מוטיב חשוב בברכה. |
| שיעור 15 | קיבוץ גלויות | ברכה זו פותחת את קבוצת הבקשות העוסקות בגאולה. בברכה זו אנו מבקשים על קיבוץ הגלויות, אך ארץ ישראל אינה מוזכרת. עיקרה של הברכה הוא תיקון הפירוד של עם ישראל וכינון חברה מאוחדת - השלב הראשון של הגאולה.. |
| שיעור 16 | משפט | בברכה זו אנו מבקשים את עזרת ה' ביצירת חברה הבנויה על אדני המשפט והצדק. הבקשה אינה מתייחסת רק להיבט הצר של קיום בתי הדין, אלא לכלל מבנה החברה. אנו מבקשים לחזור למצב של "בראשונה", לברית שה' כרת עם אברהם שהיתה מבוססת על "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". |
| שיעור 17 | ברכת המינים | בברכת המינים אנו מבקשים על אובדן הרשעים. איננו מסתפקים בבקשה על אובדן הרשעה, אלא אנו מבקשים שיאבדו מייצגי הרשעה בעולם - הרשעים ומלכות הזדון. ברכה זו עומדת בניגוד לעיקרון של "יתמו חטאים ולא חוטאים", אך אי אפשר לשאוף למלכות ה' בלי מלחמה בלתי-מתפשרת ברוע. |
| שיעור 18 | משען ומבטח | ברכה זו מדגישה את נושא הביטחון. ביטחון בה' אינו ביטחון שיהיה טוב, אלא ביטחון שאם האדם יקבל החלטות מתוך כוונות ערכיות מוסריות נכונות - הקב"ה יסייע להגשמת אותן מטרות. הביטחון אינו שהקב"ה יסייע להגשים את החלטות האדם. רק על הצדיקים, הלוקחים אחריות על סביבתם ומקבלים החלטות מוסריות וערכיות, אנו מתפללים שה' יסייע להם במלחמה למען הטוב. |
| שיעור 19 | ירושלים ודוד | אף שתפילת העמידה מייחדת לדוד ברכה עצמאית, הוא מופיע גם בברכת ירושלים. משמעות הצירוף בין ירושלים לבין דוד המלך היא חיבור בין הרוחני לבין הפוליטי. שכינת ה' בקרב בני האדם מחייבת חברה שיכולה לשמש בסיס לשכינה. |
| שיעור 20 | צמח דוד | אף שדוד מוזכר בברכת ירושלים, הבקשה על צמיחת צמח דוד מייחדת לעצמה ברכה נוספת. הזכרת המושג "צמח" מדגישה שאין אנו מבקשים רק להגיע למטרה מסויימת, אלא על ההתקדמות והצמיחה אליה. בקשת הישועה משמעותה בקשה לשלמות - הליכה אל ה', חיים של התקדמות מתמדת לעבר האין סוף. |
| שיעור 21 | שומע תפילה | בברכת "שמוע תפילה" איננו רק מבקשים שה' ימלא את הבקשות ששטחנו לפניו עד כה, אלא בעיקר שתפילתנו תתקבל. התפילה היא צורך אנושי. אנו זקוקים לקשר עם הקב"ה, ואנו מבקשים שהתפילה תהווה קשר אמיתי עם ה'. ייתכן שנוסח אשכנז מבוסס על ההבדל הקיים במציאות בין הקשר של עם ישראל עם קב"ה לבין הקשר של שאר האומות עם בורא העולם, ואילו נוסח ספרד מבוסס על השאיפה לעתיד לבוא. |
| שיעור 22 | עבודה | ברכת העבודה פותחת את חלק ה"הודיה" שבתפילה. במבט ראשון נראה שברכה זו היא בקשה, ולא ברור מה ההבדל בינה לבין ברכת "שומע תפילה". כדי להבין ברכה זו, יש לעמוד על תפקיד הברכות האחרונות בכלל וברכה זו בפרט, במסגרת ראיית התפילה כולה כעבודה של עבד לרבו. |
| שיעור 23 | מודים (ח"א) | פירוש המילה "מודים" בברכת ההודאה אינו נתינת תודה, אלא הודאה והכרה במלכותו של הקב"ה. שבועת אמונים זו מהווה המשך של עבודת העבד לרבו במסגרת התפילה. |
| שיעור 24 | מודים (ח"ב) | בברכת ההודאה אנו מבקשים "וכל החיים יודוך סלה". כפי שהסברנו בשיעור הקודם, ההודאה היא שבועת אמונים לקב"ה, ואנו מבקשים שכל העולם יהיה שותף לשבועה זו. הבנה זו של מושג ההודאה מסבירה מדוע ההודאה שייכת רק לחיים, שכן רק החיים יכולים להיות עבדיו של הקב"ה. |
| שיעור 25 | שלום | ברכת השלום היא הברכה האחרונה של תפילת העמידה, ובה אנו נפרדים מהמלך. השלום הוא המציאות העליונה; מציאות שבה הכל אחד, שכל הניגודים שבעולמנו משתלבים לאמת אחת. בברכה זו ובברכת כוהנים אנו מבקשים על שלום וחנינה. אנו מבקשים שחוויית התפילה תמשיך להאיר בנו, והביטוי לכך הוא השלום. |
| שיעור 26 | לאחר התפילה | לאחר התפילה אנו אומרים "אלוקי נצור". תפילה זו היא אחת מתפילות אישיות רבות המופיעות בגמרא. עד כה דיברנו על התפילה כעבודת המלך, אך יש בתפילה גם מקום לזעקה, לשיחה ספונטנית ואישית של הנפש עם הקב"ה. לאחר סיום העבודה, לפני שיוצאים מעם המלך, יש מקום לבטא, במילים פשוטות ואישיות, את שאיפות הנפש הפרטיות. |
| שיעור 27 | כל עצמותי תאמרנה | קיימים דינים רבים לתנועות הגוף בתפילה, להכנת הגוף לתפילה, למקום התפילה ועוד. משמעותם של דינים אלו עולה מתוך ראיית התפילה כעמידה בפני המלך ועבודתו. עבודת המלך דורשת הכנה ועמידה בכללים נוקשים, ובכך מתקיים "כל עצמותי תאמרנה - ה' מי כמוך". |