!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

 


הרב יהודה עמיטל שליט"א

"ולא יהיה כקרח וכעדתו"

שיחה לפרשת קרח*

 

הסברים רבים ניתנו בעניין מחלוקתו של קרח: מה בדיוק הייתה טעותו, איך העז לצאת כנגד משה - הענו מכל אדם - ולטעון שהוא מתנשא, וכדומה.

רש"י, למשל, כותב (ט"ז,ז):

וקרח, שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו: ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו - שמואל, ששקול כנגד משה ואהרן...

אולם כל ההסברים שניתנו הם חלקיים, מכיוון שחסר בהם הסבר לדבר אחד: משה הבהיר לקרח ולעדתו כי אם יתברר שהוא צדק, ושה' בחר בו ובאהרן, כל עדת קרח תמות (רש"י לפסוק ו). כיצד זה ייתכן, שקרח ועדתו לא חזרו בהם למשמע איום זה? ההסברים השונים יכולים להצדיק יצירת מחלוקת מלכתחילה, אך עדיין קשה להאמין שבעקבות סיבות אלו היו קרח ועדתו בטוחים בעצמם עד כדי התעלמות מן האיום במותם.

 

ההסבר לכך הוא פשוט: מחלוקת עלולה להביא את האדם לידי איבוד כל היגיון ושפיות, לכך שהוא יהיה בטוח בצדקתו עד כדי כך ששום נימוק ושום איום לא יזיזו אותו מעמדתו. ככל שהמחלוקת מתלהטת נהיה האדם משוכנע יותר בכך שהוא צודק ושהחולקים עליו טועים.

הגמרא (סנהדרין ו ע"ב) אומרת:

'ולפני התגלע הריב נטוש' (משלי י"ד,יד) - קודם שנתגלע הריב אתה יכול לנטשו, משנתגלע הריב אי אתה יכול לנטשו".

 

יעקב אבינו אומר: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש..." (בראשית מ"ט,ה-ו). רש"י מקשר את המילים "בקהלם אל תחד כבודי" למחלוקתו של קרח, וניתן לראות, אם כן, שיעקב קושר את מחלוקתו של קרח להריגת אנשי שכם על ידי שמעון ולוי. מחלוקת עלולה להביא אדם לידי אובדן שפיות עד כדי כך שיהיה מסוגל לרצוח את מי שאינו חושב כמותו. הגמרא בחולין פט ע"א לומדת מהפסוק "תולה ארץ על בלימה" (איוב כ"ו,ז) ש"אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה".

 

המשנה באבות (פ"ה מי"ז) אומרת:

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים. איזוהי מחלוקת שהיא

לשם שמים - מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים - זו מחלוקת קרח וכל עדתו".

כאשר יש מחלוקת שאינה לשם שמים עלולים להגיע למחלוקת מתלהטת, שיוצרת יריבות עצומה ושנאה בין שתי הקבוצות עד כדי שכחת סיבת המחלוקת. וכעבור כמה שנים, כשחושבים על כך, מגלים שבעצם כל המחלוקת הייתה על דבר פעוט וחסר חשיבות, ולא מבינים מדוע חלקו ורבו כל השנים. מחלוקת הלל ושמאי היא דוגמא למחלוקת אמיתית, שבה כל צד שומע את חברו ואינו מאבד את שפיותו בגלל המחלוקת. זוהי מחלוקת לשם שמים, שמחזיקה מעמד זמן רב.

 

"כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר 'ולא יהיה כקרח וכעדתו'" (סנהדרין קי ע"א).

 

 

 

*

**********************************************************

*

* * * * * * * * * *

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון, תשס"ג

*******************************************************

 

בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון

האתר בעברית:   http://www.vbm-torah.org/hebweb

האתר באנגלית:   http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9931456 שלוחה 5

דוא"ל: YHE@etzion.org.il

* * * * * * * * * *

*

**********************************************************

*

 



*   השיחה נאמרה בליל שבת קודש פרשת קרח התשנ"ו, וסוכמה על ידי מתן גלידאי.