בס"ד ש"ק פרשת בשלח י"א שבט תשנ"ח

הרב יהודה עמיטל שליט"א

המצוות שניתנו במרה

שיחה לפרשת בשלח*

"שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו"   (שמות ט"ו,כה)

חז"ל מסבירים שעם ישראל קיבל כאן כמה מצוות. רש"י במקום כותב שקיבלו שבת, פרה אדומה ודינים. אולם בגמ' בסנהדרין נו. נאמר שקיבלו שבת, כיבוד אב ואם ודינים. הם למדו זאת ממה שנאמר לגבי שבת וכיבוד אב ואם בדיברות שניות (דברים ה') "כאשר צוך ה' אלוקיך", היכן צויין? במרה. התורה תמימה מסביר שרש"י כתב כיבוד אב, מישהו הפך זאת ל- 'כ"א', ובהמשך זה נהפך ל- 'פ"א' שהפך ל"פרה אדומה". אך הפרה האדומה מופיעה גם בציטוט רש"י שברמב"ן וגם במדרשים, וקשה להאמין שבאמת מדובר בטעות דפוס. לכאורה יש שתי אפשרויות לתרץ: או שיש מחלוקת בעניין זה, או שעם ישראל אכן קיבל את שתי המצוות.

על כל פנים יש חשיבות מרובה בכך שעם ישראל קיבל דווקא את המצוות הללו. רש"י למד מהמלה "חוק" שעם ישראל צווה במצות פרה אדומה. פרה אדומה היא סמל למצוות שהשכל האנושי לא מסוגל להבין. הקב"ה רצה ללמד את עם ישראל שבין המצוות, יש גם דברים שאי אפשר להבין ובכל זאת צריך לקיים (וכבר מעירים הפרשנים שעם ישראל לא התחיל לנהוג בפועל פרה אדומה, שהרי טרם קיבל את הלכות טומאה וטהרה. מדובר אם כן רק בהזהרה עקרונית). גם למי שרוצה לחזור בתשובה ראוי להמליץ שבשלב ראשון יבחר לקיים מצוה שאינו מסוגל להבין. חשוב לזכור שאיננו מקיימים מצוות רק כדי להשיג תועלת המובנת לנו, ישנו גם פן של קיום מתוך הציווי המוחלט, ללא שום יכולת להבין.

הגמרא בקידושין לא. מספרת על גוי שהידר מאוד במצוות כיבוד הורים, וכשכר על כך זכה לכך שנולדה לו פרה אדומה בעדרו. והסביר הר' מקוצק שיש כאן מסר חשוב: הגויים לפעמים עדיפים על עם ישראל בכך שמהדרים במצוות שכליות. אך עם ישראל "מאזן" זאת, בזה שהוא עושה גם מצוות ללא שום מובן נראה לעין, מה שהגויים כלל לא עושים.

מצד שני יש משמעות רבה לכך שעם ישראל יקבל בתחילה דווקא את מצוות כיבוד הורים. ראשית, יש כאן מסר שביהדות יש גם מצוות שבין אדם לחבירו. היהדות רוצה לבנות חברה צודקת. כיום פופולריות תנועות מיסטיות למיניהן שרוצות לתקן את העולם בכל מיני צורות, אך אף אחת מהן לא משיגה צדק חברתי. הודו מלאה בכתות ודתות שונות, אך בסופו של דבר העניים שם פשוט מתים בשקט.

שנית, יש חשיבות רבה בכך, שיש ביהדות מצוות שכן מובנות ע"י השכל. הרמב"ם במו"נ (ג',לא) כותב שיש אנשים שמעדיפים שלא לתת טעם למצוות אלא להשאירם חסרות טעם והסבר, ומה שהביאם לזה הוא מחלה נפשית. הם חושבים שנתינת טעם רציונאלי למצוה מוריד את ערכה, והופך אותה למשהו אנושי שאולי לא בא מאת ה'. לשיטתם, רק דבר הנשגב מבינתו של האדם הוא זה שבלי ספק בא מאת ה'. הרמב"ם מאריך להסביר את ההבל שבטענה זו. ברור שהדינים והמצוות ניתנו בחכמה ובתבונה, קודם כל משום התועלת שבהם. מעבר לכך, איך משבחת אותם התורה אם אי אפשר להבין מה התועלת בהם? על כן, חייבים אנו לומר כי דברים אלו חשובים לנו מאוד ורלוונטיים אלינו. אנשים נוטים לפנות לדברים מיסטיים, בעלי מופתים וסגולות למיניהן וכד'. דברים רציונאליים נראים להם רדודים מדי, הם לא מזהים אותם עם היהדות. יהדות, לדידם, זה רק קבלה ומיסטיקה.

עם ישראל קיבל במרה גם את מצוות כיבוד הורים כדי ללמדנו, שגם מצוות שהשכל מבין היטב הן יהדות. היהדות אינה מתרחקת מן הרציונאליות אלא להיפך.

כך, בעצם, קיבל עם ישראל את שני צדדיו של המטבע. היהדות כרוכה בקיום מצוות שאי אפשר להבין, אך בה בעת יש בה גם מצוות רבות שהשכל מבין היטב.