ישיבת הר עציון (בית המדרש הווירטואלי)

*****************************************

שיחות ראשי הישיבה

********************

"וירא את העגלות"

שיחה לפרשת ויגש

מאת הרב יהודה עמיטל שליט"א*

ויעלו ממצרים ויבֹאו ארץ כנען אל יעקב אביהם. ויגִדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מֹשל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם. וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלֵהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם   (מ"ה, כז).

סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר 'וירא את העגלות אשר שלח יוסף', ולא נאמר 'אשר שלח פרעה'   (רש"י שם על פי המדרש).

מה הרעיון שבא המדרש לבטא באמרו כי טרם צאתו מבית אביו עסקו יעקב ויוסף בפרשה זו? עמד על כך בעל דעת זקנים מבעלי התוספות (שם, כו):

פירש רש"י: סימן מסר להם, כשפירש ממנו היה עוסק בפרשת עגלה ערופה. וצריך פירוש לפירושו, והכי רוצה לומר, כי כשפירש מאביו היה [יעקב] מלוה אותו... ואמר לו יוסף 'חזור בך', ואמר לו יעקב: 'בני, גדולה לויה, שעליה נתוספה פרשה אחת בתורה'... והיינו פרשת עגלה ערופה שהיה עוסק בה.

כאשר שלח יעקב את יוסף לאחיו - ליווה אותו. יוסף, שלא רצה להטריח את אביו, ביקש ממנו שיחזור, ועל כך השיב לו יעקב כי אל לו לזלזל במצוות ליווי האורח, שפרשה שלמה בתורה מתייחסת אליה - היא פרשת עגלה ערופה. כעת, כששב יוסף ונתגלה לאביו, הזכיר לו זאת כששלח לו את העגלות.

מה עניין פרשת עגלה ערופה למצוות לוויה? דעת זקנים מבעלי התוספות מתבסס כאן על דבריו המפורסמים של רש"י (על פי הגמרא בסוטה מה ע"ב) על הפסוק "ידינו לא שפכֻה את הדם הזה" (דברים כ"א, ז):

וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לוויה.

פרשת עגלה ערופה מלמדת, אם כן, על חשיבותה הגדולה של מצוות הלוויה.

הרמב"ם ריש פרק י"ד מהלכות אבל מונה את מצוות הלוויה בכללן של כמה מצוות עשה דרבנן של גמילות חסדים:

מצות עשה של דבריהם לבקר חולים ולנחם אבלים ולהוציא המת ולהכניס כלה וללוות האורחים...

והוא ממשיך (שם ה"ב):

שכר הלויה מרובה מן הכל, והוא החֹק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלוה אותן, וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה... ולוויים יותר מהכנסתן. אמרו חכמים: כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים.

במה חשיבותה הגדולה כל כך של מצווה זו? אין ספק כי עיקר מטרתה איננו להגן על האורח, שהרי אין מלווים אותו עד לביתו אלא רק חלק מן הדרך (וראה ברמב"ם שם ה"ג עד היכן יש ללוותו). נראה שעיקר חשיבותה במתן הרגשת ביטחון לאורח: האורח מרגיש שמתייחסים אליו, שהוא אינו בודד - ודבר זה מחזק אצלו את תחושת הביטחון העצמי ובכך מקל עליו להתמודד עם סכנות הדרך.

כיום, בעידן התחבורה הממוכנת, אנשים כבר אינם צועדים רגלית מעיר לעיר ומצוות הלוויה בטלה. אך יסודה של המצווה נשאר בעינו: לתת תשומת לב לכל אחד, לא לאפשר מצב שאדם ירגיש בודד.

ואדרבה: דווקא בחברת ההמונים של ימינו מתגבר החשש שאדם ירגיש בודד; אנשים יכולים לחיות ולמות בעיר גדולה מבלי שאיש ידע על קיומם. ותחושת הבדידות הזו מכבידה לאין ערוך בתוך חברה ובין בני אדם. במובן זה היסוד הרעיוני העומד מאחרי מצוות לוויה רלוונטי בימינו אף יותר מבעבר, ועל כן יש להקפיד בכל מסגרת שהיא להתעניין בשלומם של אנשים בכלל - ושל אורחים או מצטרפים חדשים בפרט - ולדאוג שלא יהיו בודדים.

הגמרא בכתובות דף קיא ע"ב אומרת:

אמר רבי יוחנן: טוב המלבין שינַיִם לחבירו יותר ממשקהו חלב, שנאמר 'ולבן שִנים מחלב' (בראשית מ"ט, יב): אל תקרי 'לבן שינים' אלא 'לִבּוּן שינים'.

לפעמים חיוך מועיל לחבר הרבה יותר מאוכל ומשקה; החיוך נותן לו הרגשה טובה של חום ושל התעניינות.

הגמרא בברכות דף ו ע"ב אומרת:

ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום - יקדים לו שלום... ואם נתן לו ולא החזיר - נקרא גזלן...

ונראה שאין הכוונה דווקא למי שלא החזיר שלום כלל, אלא גם למי שהקדימו לו שלום בחיוך ובאדיבות והחזיר כמי שרוצה לצאת ידי חובה.

דומה שזו גם כוונתה של הברייתא בפרק קניין תורה (אבות פ"ו ה"ו), המונה בין הדברים שהתורה נקנית בהן את המידה "נושא בעול עם חברו": אדם צריך לתת לחברו את ההרגשה שלא הכול מוטל רק על כתפיו, אלא יש מישהו שאכפת לו ונושא בעול יחד עמו.

 

כל הזכויות שמורות   2001   לישיבת הר עציון

********************************************

כדי להירשם:

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL