!!
 
EAB- blank  
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

*****************************************

שיעורים בהלכה

****************

תשליך בשבת*

הרב שמואל דוד

א. הצגת השאלה

נהגו ישראל לקיים את מנהג 'תשליך' ביום ראשון של ראש השנה על יד ים, נהר, מזרקות מים או כל מקום אחר שיש בו מים. אך כיצד יש לנהוג כאשר יום ראשון של ראש השנה חל בשבת? כלום יש לעשות סדר תשליך גם בשבת, או שמא יש לדחותו ליום שני של ראש השנה על מנת שלא לגרום לציבור לטלטל בשבת?

המהרי"ל,(רבי יעקב בן משה הלוי מולין סגל), שהוא אחד מאבות בעלי המנהגים באשכנז כתב:

"מורי הרב יעקב סגל נהג גם כן להלוך אצל הנהרות. ואמר: כשהולכים אל הנהרות ביום טוב, אל יוליכו עמהם שום מזון כדי לזרוק אל הדגים... אם כן, הנושא עמו מזון תרתי ריעותא עביד: דנושא חוץ לערוב, ומאכיל את המוקצה. וכל שכן כשחל ראש השנה בשבת, דאין לעשות".  
    (הלכות ראש השנה סעיף ט)

מהי כוונתו במילים "אין לעשות"   - אין לעשות כלל תשליך, או אין לקחת מזון?

ב. תשליך בשבת

בפשטות, נראה כי כוונתו היא שאין לקחת מזון. ואם כן,   נמצא כי יש לעשות תשליך ביום ראשון של ראש השנה גם כשחל בשבת. וכך כתב בתוקף בשו"ת שבות יעקב:

 "ששאלת אם יש לילך אל הנהר לומר תשליך ביום השבת, הנה לא ידעתי חשש נדנוד איסור בזה. ואדרבה, כתבו הפוסקים שיש לילך ביום הראשון, וזריזין מקדימים למצוות. ומהיכי תיתי לא ילכו לשם ביום השבת, מה חשש איסור יש בזה?".   (חלק ג, סימן מב)

ברם, החיד"א (רבי חיים יוסף אזולאי) מביא מספר דעות החולקות על קביעה זו:

"אם חל בשבת, כמדומה שראיתי בכתבי הרמ"ז שלא לילך. ושוב ראיתי בכתבי מורינו הרב רבי ישראל שלמה לינגו שכתב שאמר לו הרב המקובל ממורינו הרב רבי בנימין הכהן משום רבו הרמ"ז, דאם חל ראש השנה בשבת - לא יעשה כסדר הזה בשבת".   (סוף סימן תקפג בברכי יוסף)

ואף שבמחזיק ברכה (שם) הוסיף:

"ושמעתי שהרב המקובל עיר וקדיש כבוד מורינו הרב רבי יוסף איירגאז לא היה חושש, והיה אומרו אף בשבת".

סיכם החיד"א את דעתו:

"לפי סוד 'ותשליך' אשר גילה סודו האר"י ז"ל יש מקום לומר דלא יאמרוהו בשבת, וכן כתבו משה הרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל. והגם דשמעתי דהרב החסיד מורנו הרב יוסף איירגאז זלה"ה היה אומרו בשבת, מכל מקום לדידי חזי לי דשב ואל תעשה עדיף... ועוד דלא נתברר אם הרב מהר"י אירגאז ידע שהרמ"ז מנע אמירתו".   (בשו"ת יוסף אומץ סימן יז)

ראינו, אם כן, כי לדעת חלק מהמקובלים וביניהם מרן החיד"א ראוי יותר שלא לומר תשליך בשבת.

ברם, בשערי תשובה הביא את מה שכתב החיד"א במחזיק ברכה בשם מהר"י אירגאז שהיה אומרו אף בשבת, וסיים:

"וכן אנחנו נוהגים אחריו" [ברם יתכן שאם היו רואים את סיכום החיד"א בשו"ת יוסף אומץ היו מונעים אמירתו].

וכן כתב הבן איש חי[1]:

 "סדר התשליך עושים אפילו חל ראש השנה בשבת, וכן נמצא כתוב בכתיבת יד מוהר"י ענתבי ז"ל בשם רבנו הרש"ש (רבי שמואל שטראשון) ז"ל".   (פרשת ניצבים אות יב)

ואם כן, יש לנו עדות של אחד מגדולי המקובלים לומר תשליך בשבת.

נמצא, כי בעניין זה חלוקות הדעות אם נכון לומר תשליך בשבת, אך דעת רוב המקובלים ובעיקר האחרונים שבהם[2] שיש לומר תשליך גם כאשר חל היום הראשון של ראש השנה בשבת.

ג. טלטול

בעיה נוספת שניתן למצוא באמירת סדר התשליך בשבת היא בעיית טלטול בשבת. וכך מסופר בשו"ת מהרי"ל:

"ראיתי בימי חורפי אצל הישיש זקני מהר"ש[3] נרו עדן בראש השנה שחל להיות בשבת, והסיר מעליו הטלית הקטן כשרצה לצאת חוץ לשער המים (לתשליך)".   (סימן קלח)

מסיפור זה אנו רואים כי המהר"ש נוהג היה ללכת לתשליך אף בשבת, אך נזהר שלא לטלטל מחוץ לתחום. וכך כתב בשו"ת שבות יעקב[4]:

"לא ידעתי חשש נדנוד איסור בזה... אפילו אם הנהר הוא במקום שאסור שם לטלטל ביום השבת, מה בכך? לא ישאו אצלם כלום ולא יטלטלו! וליכא למגזר דלמא יטלטל שום דבר, דאם כן בכל שבתות השנה למה לא גזרנו כן?!"

יש לציין כי דבריו נכונים למנהגם, שאמרו רק את הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", ולכן אינם צריכים לטלטל מאום. אך למנהג הספרדים, שאומרים שם את כל התיקון בזוהר ואין יודעים אותו על פה, ודאי יש לחוש ולדחות את אמירת התשליך למחרת, כדי שלא יטלטלו מחוץ לתחום.

חשש זה ניתן למצוא בדברי המאמר מרדכי שכתב:

"כתוב בקיצור של"ה (שני לוחות הברית), שאם חל יום ראשון בשבת - אין לילך עד למחר שלא יבואו לידי חילול שבת. אמנם, במהרי"ל ז"ל מבואר שהיו הולכים ביום ראשון אף כשחל בשבת, מכל מקום רואה אני את דברי בעל קיצור של"ה מפני ההמון. ונהי דבלאו הכי הרבה מההמון יוצאים חוץ לעיר בשבת לטייל, מכל מקום עצמו מספר הנמנעים לצאת בשאר שבתות, ולכן טוב להיזהר כי יש לחוש פן יבואו בקל לידי איסור הוצאה"[5].

ד. השלכות הדיון לזמן הזה

אם נדון לגבי השאלה המעשית בזמן הזה, כאשר ישנו ערוב המקיף את כל העיר וכולל את המקום בו אומרים תשליך, אפילו שהמנהג להקל ולטלטל - בהסתמך על העירוב וצורת הפתח, הרי ודאי שמעיקר הדין (לכל הפחות לספרדים) יש להחמיר ולא לטלטל. ואם כן, איך אפשר להורות לציבור לומר תשליך בשבת, הרי המורה כן כאילו הורה להם לטלטל (לא רק התיר להם, אלא אף צווה עליהם לטלטל). וכיצד אפשר להורות ללא התחשבות בדעת המחמירים?

כיוצא בזה כתב בשדי חמד:

"נראה, דבזמן הזה דנתפשט סדר לימוד על זה, ואי אפשר שיוכלו לומר בעל פה, ובעיני ההמון עיקר סדר התשליך הוא הלימוד והתפילה שמתפלים אחר כך, והלא זה מיחזי בעינייהו בתורת ניעור הבגדים לבד, ואם יאמרו להם שלא יביאו עמהם שום ספר כשהולכים אל הנהר ודאי שלא ישמעו, לכן ודאי שב ואל תעשה עדיף. וכן הנהגתי בעיר הזו כמה פעמים, ולא סמכתי על מה שכתב הרב שערי תשובה... ולי הדל נראה שיש לחוש על ההמוניים, דקרוב שיבואו לידי חילול שבת... ורשום בזכרוני, דכשהייתי בעיר גדולה של חכמים וסופרים, שם ראיתי כמה פעמים דאף שמנהגם לעשות הסדר על פי הבאר שבחצר, בכל זאת לא היו עושים בשבת אלא ביום שני [של ראש השנה]. ועל כל פנים, במקום שאין הנהר בתוך מקום מתוקן - ודאי נכון מאד לעשותו ביום השני של ראש השנה, ולא בשבת... וכן מתבאר מדברי תנא דידן הרב פרי האדמה, שהביא דבריו בספר רוח חיים, וכתב דמנהג איזמיר הוא לעשות בשבת. ולפי הנראה שם אין חשש הוצאה כמו בעיר הקודש ירושלים שהעיד הרב פרי האדמה שעושים בשבת מטעם זה."

גם מדברי כף החיים (אות לא) משתמע כך, לפי שכתב כי המחמירים חששו שמא ייכשלו בטלטול מחוץ לעירוב, אבל בירושלים שעושים בתוך החומה, אין חשש ולכן עדיף לעשות תשליך ביום הראשון של ראש השנה, גם כשחל בשבת.

ואם כן, כיוון שאין להורות לטלטל בהסתמך על עירוב (ואף לא על ידי קטן), והוראה לומר תשליך בשבת כהוראה לטלטל בשבת (וגם לא לכל אחד יש ילדים קטנים), יש להורות לדחות את התשליך ליום ראשון, פרט לאותם בתי כנסת שעושים את סדר התשליך בתוך רשות היחיד (היינו שחצר בית הכנסת מוקפת אף היא מחיצה ושם מקיימים את תפילת התשליך. אך על מנת שיהיה מנהג אחד[6], וכדי לצאת ידי חובת כל השיטות נראה שכאשר חל ראש השנה בשבת - יאמרו את התשליך פעמיים. בשבת - לא ייטלו מחזורים, אלא יאמרו רק את הפסוקים הבאים:

"מי א-ל כמוך נושא עוון ועובר על פשע, לשארית נחלתו לא החזיר לעד אפו כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו, וכבוש עוונותינו. ותשליך במצולות ים כל חטאתם. תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם".

ויאמרו פסוקים אלה שלוש פעמים, ובזה יקיימו את המנהג המוזכר במהרי"ל שהלכו לתשליך אף בשבת. למחרת, שהוא יום ראשון שמותר בטלטול - יטלטלו את המחזורים ויאמרו את כל סדר התשליך. יש לציין כי הוראה זו מיועדת אף לבני המושבים והקבוצים המוקפים גדר, כדי שלא לחלק בין המקומות השונים[7].

ה. מסקנה

כאשר חל היום הראשון של ראש השנה בשבת, אין לעשות תשליך ביום זה, אלא לדחותו למחר. וזאת משום שאמירת סדר התשליך גוררת בעקבותיו בהכרח טלטול מיותר בשבת. ואף שרוב רובו של הציבור נוהג לטלטל בשבת בהסתמך על עירוב וצורת הפתח, ודאי שאי אפשר להורות כן.

לכן יש להנהיג כי ביום השבת יקיימו תשליך ללא מחזורים ויאמרו רק פסוקי "מי א-ל כמוך", ולמחרת יטלטלו המחזורים ויאמרו את כל סדר תשליך.

 

 

 

 

 

 

כל הזכויות שמורות   2002   לישיבת הר עציון

***************************************

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית. כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL



*המאמר הופיע לראשונה בגיליון 776 של דף הקשר לתלמידי ישיבת הר עציון המשרתים בצה"ל.

[1]  וכן כתב גם בשו"ת 'תורה לשמה' סימן קמ"ה.

[2]  כף החיים, אות לג העיד שכך נהגו גם המקובלים בירושלים.

[3]  כנראה רבי שלום מנוישטט. העורך.

[4]  שהוזכר לעיל.

[5] וכן כתב גם בפרי מגדים, משבצות זהב ג.

[6]  וגם קצת קשה להורות לומר בשבת סדר תשליך הנהוג כיום שנקבע על ידי החיד"א בניגוד לדעתו שלא לאומרו בשבת.

[7]  וכמו שאין תוקעים שם בשופר בשבת, אין נוטלים שם לולב בשבת, ואין קוראים שם מגילה בשבת אפילו שכל טעם הדין הוא שמא יטלטל.