ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

*****************************************

שיעורים בהלכה

****************

"קדשו צום קראו עצרה"- חלק ב'*

יחיעם עוזרי

בחלקו הראשון של מאמר זה דנו בשאלות היסוד של דין קבלת תענית על ידי היחיד:

א. מדוע צריכים לקבל את התענית מבעוד יום?

הבאנו מספר גישות בנושא: כאלו הרואות את הצורך בקבלה כנובע מדיני נדרים (שיטת רבנו תם), כאלו הרואות את הקבלה כ'מודעה' שיש כאן תענית ולא סתם אי-אכילה וכאלו הרואות בקבלה חלק מן ההכנה של האדם לקראת הצום – ורק אחריה ניתן יהיה להחשיב יום זה כיום תענית (שיטת הרי"ף).

ב. מהו זמן קבלת התענית?

הבאנו את מחלוקתם של רב ושמואל האם זמן הקבלה צריך להיות בתפילת המנחה שערב הצום - דעת שמואל, או שזמנה אינו מוגבל כל כך וניתן לקבל את התענית בכל זמן המנחה (לאו דווקא בתפילה) - דעת רב. את מחלוקתם, כפי שהסברנו, ניתן להבין באחת משלש דרכים:

-  הם חולקים בשאלת המסגרת בה צריכה להיאמר הקבלה - בתפילה או לאו דווקא (כך מסביר רבנו חננאל).

-  הם חולקים בשאלת הצורך בסמיכות בין הקבלה לתענית עצמה (וכך מסבירים רש"י והר"ן).

-  הם חולקים בטעם הדין, כאשר הסברות השונות משליכות על דעותיהם לדינא[1] (כמובא בריטב"א).

בחלקו השני של מאמר זה נדון בנוסח הקבלה - האם יש בכלל נוסח מסויים ומהו, וכן ניגע בפסיקת ההלכה בכל הנקודות הקשורות לקבלת התענית – חובתה, זמנה ונוסחה.

נוסח הקבלה

בגמרא לא מובא נוסח מפורש לקבלת התענית, אך מתוך הראשונים ניתן להעלות שתי נוסחאות בסיסיות.

את הראשונה מביא בעל השאילתות:

"מאן דקביל תעניתא מיבעי ליה לקבולי מבעוד יום, וצריך לאדכורי: 'וענינו ה' ענינו' והיכא מקבלה? בתפילת המנחה, דאמר שמואל: יחיד שקבל עליו תענית צריך להזכיר: 'עננו ה' עננו' בתפילת המנחה בשומע תפילה".   (פרשת ויקהל שאילתא ס"ו)

כך סובר גם הרמב"ם[2] שבמנחה לפני התענית מקבל תעניתו ואומר עננו בשומע תפילה. הרמב"ם נשאל על דין זה:

"האר עינינו ושמח לבנו כי נפלאה מאד מה שכתב בחיבור הגדול הלכות תענית, שצריך לומר עננו במנחה בערב הצום בקבלת התענית, ואיך יאמר 'ביום צום התענית הזה' ולא התענה עדיין!"

וענה להם הרמב"ם:

"אם יאמרו 'עננו' בערב הצום, ואף כי לא התענה עדיין - אין בזה שום דבר מפני שבערב שהוא לתשלום היום כבר הוא יום המחרת, ולזה יכול להתפלל ערבית של שבת וערבית של מוצאי שבת בשבת"[3].   (שו"ת הרמב"ם תשובה קכו)

הרא"ש[4] משיג על דברי השאילתות והרמב"ם ודוחה את דבריהם מהגמרא במסכת תענית יג ע"ב הפוסקת שיש לומר "עננו" בערבית, בשחרית ובמנחה ואיננה מזכירה את אמירת "עננו" במנחה שלפני התענית. הבית חדש על הטור בהלכות תענית (סימן תקס"ג) מתרץ שהגמרא שם דנה בחובה לחזור על תפילתו אם לא אמר "עננו", ולכן לא הזכירה את תפילת מנחה שקודם לתענית, בה אינו חוזר בכל מקרה שהרי אם לא אמר - אין זו תענית, אך לא פגע בסדר התפילה.

נוסחה נוספת מביא רבנו חננאל בפירושו על הגמרא בתענית (לעיל):

"אומר: 'מחר אהיה בתענית, יהי רצון שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת'".

כך כותב גם הרמב"ם בגרסה המופיעה לפנינו:

"מחר אהא בתענית וגומר בלבו להתענות למחר".   (הלכות תענית פ"א ה"י)

זאת בניגוד לגרסת כתבי היד שגרסו שמקבל תעניתו על ידי אמירת עננו, כפי שראינו בשו"ת הרמב"ם.

בסגנון זה נוקט גם התוספות במסכת עבודה זרה לד ע"ב[5] ומביא את דעת רבנו יצחק [להלן ר"י] שמצריך לקבל את התענית בנוסח הבא: "הרי אני לפניך בתענית יחיד למחר". ר"י מוסיף כאן את המילה 'יחיד' כדי להבדיל בין תענית יחיד לבין תענית צבור[6].

בין הנוסחאות שראינו עולה נפקא מינה היכן יש לקבל את התענית בתפילה: לדעת בעל השאילתות וסיעתו, שסוברים שיש לקבל את התענית באמירת "עננו" - ברור כי יש לאומרה ב'שומע תפילה'. אך לדעת הסוברים כרבנו חננאל וסיעתו ("מחר אהא בתענית"), ניתן לקבל את התענית בשומע תפילה או ב"א-להי נצור". בכך נחלקו הראשונים ונראה כי מחלוקת זו תלויה בהבנת הקבלה: האם היא תפילה ובקשה, ואז יש לאומרה ב"שומע תפילה" (כפי שפוסק רבנו חננאל), או שהיא סיפור דברים בעלמא, ואז ניתן לאומרה רק בסוף התפילה - ב"א-להי נצור" (כפי שפוסקים הר"י והרמב"ם).

בדרך זו הבין גם הבית חדש בסימן תקס"ח:

"אם אמר: 'הריני מחר בתעניתי...' זהו ספור דברים בעלמא והוי הפסק בתפילה, לכן יש להחמיר שלא להפסיק בשומע תפילה לומר: 'הריני מחר בתענית', אלא מקבלה בא-להי נצור".

ניתן להסביר מחלוקת זו בדרך אחרת, כתלויה במחלוקת רב ושמואל, אם פוסקים כשמואל, שסובר שקבלת התענית היא בתפילת המנחה - הקבלה היא חלק מהתפילה ויש לאומרה ב"שומע תפילה". אך אם נסבור כרב, שסובר קבלת התענית היא בזמן המנחה, הקבלה אינה חלק מהתפילה ולכן אין לאומרה ב"שומע תפילה" אלא ב"א-להי נצור".

פסיקת ההלכה

גם בחלק זה נדון בשלשת השאלות שדנו בהן במאמר:

1.  האם מקבלים את דינו של שמואל, שתענית יחיד ללא קבלה מבעוד יום אינה תענית.

2.  אם מקבלים דין זה, מתי צריך לקבל את התענית.

3.  מה נוסח הקבלה.

*

ניתן לראות שלש גישות בפוסקים:

הרי"ף, הרא"ש והרמב"ם עקרונית מקבלים את דינו של שמואל שתענית יחיד נחשבת כתענית רק אם קבלה קודם התענית, ואם כן אם לא קבלה מבעוד יום – אין זו תענית, וכך פסק גם המרדכי.

רבנו יצחק (בתוספות לעיל) חולק עליו ומשווה בין תענית יחיד לבין תענית חלום. וכמו שבתענית חלום, אף על פי שלא מקבלה מבעוד יום - אומר "עננו", כך גם בתענית יחיד אף על פי שלא קיבל עליו את התענית מבעוד יום - אומר "עננו".

רבנו תם, בתוספות עבודה זרה לד ע"א אומר שצריך לקבל את התענית לכתחילה, אבל בדיעבד עלתה לו תפילת תענית.

 

כעת ניגש לפסיקת השו"ע ונושאי כליו. השולחן ערוך[7] פוסק שכל תענית יחיד שאינו מקבלה מבעוד יום אינה תענית, ואפילו אם קיבל משתחשך – אין זה מועיל. הרמ"א[8] מביא את סברת רבנו יצחק, שתענית יחיד דומה לתענית חלום, ולכן גם אם לא קיבלה מבעוד יום - יכול להתענות ולומר "עננו", מפני שיחיד אינו קובע ברכה מיוחדת ל"עננו" אלא אומרה בשומע תפילה[9].

השולחן ערוך אינו מקבל את השוואת רבנו יצחק בין תענית יחיד לבין תענית חלום, ואומר שבתענית חלום אינו צריך לקבל מפני ש"מן השמים רמו עליה" וזה נחשב לקבלה, אבל בתענית יחיד -   אם אינו מקבל אין זה תענית כלל.

את פסק הרמ"א ניתן להסביר, שמקבל את דין שמואל לכתחילה, אך בדיעבד - אפילו שלא קיבל מאתמול מיקרי תענית.

גם המשנה ברורה פוסק כרמ"א שניתן לקבל את התענית כל עוד יום, אמנם המגן אברהם אינו מקבל זאת וסובר כי אין זו תענית אם לא קיבל על עצמו דווקא בתפילת המנחה.

הטורי זהב מסכים עם הרמ"א שאפילו שלא קיבל תענית מבעוד יום - אומר "עננו", אך מחסיר מהנוסח את המילים "ביום צום תעניתו" ואז יוצא ידי כל הדעות.

*

הגמרא מביאה מחלוקת מתי צריך לקבל את התענית. רב אמר: במנחה, ושמואל אמר: בתפילת המנחה. נחלקו הראשונים כמי פוסקים. הרי"ף והרמב"ם פוסקים כשמואל שצריכים לקבל בתפילת המנחה, משום שהגמרא מוסיפה:

"אמר רב יוסף: כוותיה דשמואל מסתברא".

אך הראב"ד פוסק כרב על פי הכלל שכל מחלוקת רב ושמואל - פסקינן כרב באיסורי, ומה שהגמרא מביאה את דברי רב יוסף, אין זה להלכה. מרן השולחן ערוך פוסק כדברי שמואל שיש לקבל את התענית בתפילת המנחה, וכעת עלינו לברר היכן בדיוק בתפילה יש לקבל את התענית.

בראשונים אנו מוצאים מחלוקת בין רבנו חננאל, הפוסק שיש לקבל את התענית ב"שומע תפילה", ואילו הרמב"ם סובר שיש לקבלה רק בסוף התפילה[10].

הטור (סימן תקס"ב) פוסק: היות ויש מחלוקת כמי לפסוק, כרב או כשמואל, עדיף לאומרה בסוף התפילה. השולחן ערוך (בסימן תקס"ב סעיף ו) פוסק שאומר בתפילת המנחה בשומע תפילה, או אחר שסיים תפילתו קודם שיעקור רגליו. הרמ"א (שם), לעומתו, פוסק שטוב יותר שיקבל תעניתו אחר התפילה ולא בשעת התפילה - כדי שלא יפסיק בתפילתו (כהסבר הטור).

הטורי זהב בשם המהרש"ל (שם ס"ק יא) נוקט בדרך הפשרה:

 "הצד הטוב, נראה שבשעת בתפילה יקבלנו בלבו התענית, ואחר התפילה קודם 'א-להי נצור' יקבלנו בפה - ויוצא ידי כולם".

כעת ניגע במספר דינים הנוגעים אף הם לקבלת התענית:

מדברי הפוסקים עולה כי עדיף לקבל את התענית בתפילת מנחה קטנה, שכך מוכח מרש"י בהסברו לדין שמואל (הדורש הצמדה בין הקבלה לתענית), אך גם אם קיבל בתפילת מנחה גדולה - בדיעבד מהני. אך אם קיבל לפני תפילת המנחה - לא מהני, אף על פי שישנם פוסקים שסוברים ששמואל מודה לרב שאם מקבל לפני כן מועיל - לא פסקינן הכי, אבל אם מאחר להתפלל מנחה עד סמוך לשקיעה החמה וחושש שיסיים את תפילתו אחר שקיעת החמה, טוב אם יקבל את התענית קודם מנחה, ויחזור ויקבל גם בתפילתו כדי לצאת ידי חובת כולם.

*

בשאלת נוסח הקבלה, פוסק השולחן ערוך כי הנוסח בו צריך לקבל את התענית הוא:

"הריני בתענית יחיד מחר, יהי רצון שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת".

וצריך להזכיר תענית יחיד כדי לאפוקי מחומרת תענית צבור, אמנם אם קיבל בסתם ולא הזכיר 'יחיד' - יש לו דין תענית יחיד.

אם הרהר בזמן התפילה שיהא בתענית – הרי זה נחשב לקבלה ומהני, אך שלא בשעת התפילה - לא מהני ואין זו תענית.

סיכום

יחיד הרוצה לקבל על עצמו להתענות תענית יחיד, חייב לקבלה מבעוד יום בשעת התפילה, ונחלקו הפוסקים היכן צריך לקבל את התענית: ב"שומע תפילה" או ב"א-להי נצור" קודם שיעקור רגליו.

אם לא קיבל עליו תענית בשעת התפילה - אם עדיין יום (קודם שקיעת החמה) יש פוסקים המאפשרים לקבל עליו עדיין תענית אף על פי שאינו מקבל בתפילה.

מי שלא קיבל תעניתו מבעוד יום - אינו מתענה, ואם מתענה אינו אומר "עננו" בתפילתו.

 

 

כל הזכויות שמורות   2002   לישיבת הר עציון

***************************************

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית. כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL