ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

****************************************

שיחות לפרשת השבוע

*********************

 

תוך וקליפה

שיחה לפרשת כי-תבא

מאת הרב יהודה עמיטל שליט"א

 

 

הגמרא (עבודה זרה דף ה ע"ב) עומדת על כך שרק לאחר ארבעים שנה מצא משה לנכון להזכיר לעם ישראל את כפיות הטובה שלהם כלפי הקב"ה, והיא מסיקה מכך כי "לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעין שנין [אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה]". כיצד ניתן להסיק מדברי משה רבנו לישראל לגבי כל אדם שלומד מרבו? מה המסר שמנסה גמרא זו להעביר לנו?

 

בחסידות נהוג לומר כי בעוד שכדי להתמודד עם קליפה של תאווה די לאדם לאחוז באמת וללכת לאורה, הרי שבהתמודדות עם קליפה של שקר אין במה להיאחז. כיום אנו מתמודדים מול תרבות של שקר. בארצות מזרח-אירופה הייתה תרבות של שקר גלוי: הכול ידעו שלא ניתן להאמין לשום דבר ולא ניתן לסמוך על אף אחד; אנשים האמינו רק במה שכדאי ומשתלם, ולא במה שנראה בעיניהם אמתי. בארצות המערב, לעומת זאת, יש תרבות של שקר נסתר: עוטפים את השקר בעטיפות יפות - וכך משווקים אותו. כך הדבר, למשל, בפרסום מוצרים או בתעמולה פוליטית: מציגים תמונה חיצונית יפה וקוסמת, שהקשר בינה ובין ערכו הפנימי של המוצר או של האדם מועט. וגם את היהדות יש שמנסים למכור בעטיפות יפות על ידי הצגת כל מיני דברים נחמדים וקוסמים שיש בה, במקום לעסוק בתוכן ובעומק שבה.

 

הירושלמי בחגיגה (פ"ב ה"ב) מספר על חסיד אחד שנגלה לאחר מותו לחסיד אחר, ובין השאר סיפר לו על אישה בשם מרים בת עלי בצלים, שציר שערי הגיהינום היה קבוע באוזנה. וכל כך למה? הירושלמי מסביר שהיה זה עונש על מנהגה לצום ולפרסם זאת ברבים, ויש אומרים: לצום יום אחד ולפרסם שצמה יומיים. החסיד המשיך ואמר שאישה זו תישאר במקומה עד שיחליפנה שמעון בן שטח נשיא ישראל, שטרם עלייתו לנשיאות הבטיח לחסל את תופעת המכשפות ולא עמד בהבטחתו. החסיד ששמע זאת סיפר על כך לשמעון בן שטח, והלה דאג מיד לחיסול המכשפות - אף על פי שמעולם לא הוציא את הדבר בפיו אלא רק תכנן זאת בלבו.

 

מה פשר השם "מרים בת עלי בצלים"? בין הבצל ובין ירקות אחרים קיים הבדל בולט: לירקות אחרים יש קליפה ותוך, בעוד שלבצל יש קליפות בלבד - לאחר כל קליפה באה קליפה נוספת. הבצל הוא סמל לדברים שכל עצמם חיצוניות ואין בהם מאומה מלבדה. הירושלמי יוצא כנגד דברים שאין להם כיסוי, שקרים בעטיפה יפה. אותה מרים בת בצלים נהגה לומר שצמה יומיים, על אף שצמה יום אחד בלבד. שמעון בן שטח הבטיח שיחסל את המכשפות ולא עשה זאת, ויתרה מזאת: הוא היה אמור להיענש על אף שלא הבטיח זאת בפה אלא בלב בלבד. היהדות דורשת כיסוי לכל דבר - ואפילו לתכנון בלבד. היהדות סולדת מחיצוניות שאין מאחריה דבר. אדם צריך לבדוק את דרכיו היטב ולוודא שיש כיסוי פנימי לכל דבר שהוא אומר או מתכנן. זה גם ההסבר לתיאור ציר שער הגיהינום הקבוע באוזן, רמז לכך שאישה זו התייחסה לדברים כפי שהם נשמעים - ולא כפי שהם באמת.

 

כעת נוכל לחזור לגמרא בעבודה זרה שהבאנו בתחילת דברינו. הגמרא רצתה לומר כי אין די לשנן ולדקלם את דברי הרב כמות שהם ולהסתפק במה שנראה מהם במבט ראשון, אלא צריך להבינם היטב ולברר את עומקם עד תום. למלאכה כזו אכן דרוש זמן מרובה.

 

 

(השיחה נאמרה בסעודה שלישית של שבת קודש פרשת כי-תבא תשנ"ו, וסוכמה על ידי מתן גלידאי.)

 

כל הזכויות שמורות   2001   לישיבת הר עציון.

*************************************

כדי להירשם:

 

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL

*************************************