ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

****************************************

שיחות ראשי הישיבה

*********************

 

 

הכנה

שיחה לפרשת ויקרא

מאת הרב יהודה עמיטל שליט"א

 

 

"ויקרא אל משה" (א', א) - אומר רש"י: "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צווים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו. אבל לנביאי אומות העולם - מעלה עליהם כלשון עראי וטומאה, שנאמר 'ויקר א-להים אל בלעם' ". להתגלות הקב"ה לנביאי ישראל קודמת קריאה, בעוד שלנביאי אומות העולם הוא נגלה במפתיע, במקרה, ללא הודעה מוקדמת; לנביאי ישראל יש זמן להתכונן לנבואה, לנביאי עכו"ם - אין.

 

התנחומא בראש פרשת צו אומר: "זה שאמר הכתוב 'כי מי בשחק יערך לה', ידמה לה' בבני אלים' (תהילים פ"ט, ז) - אמר הקב"ה: אילו הייתי מבקש קרבן, לא הייתי אומר למיכאל - שהוא אצלי - להקריב לי קרבן? וממי אני מבקש קרבן - מישראל". ומסביר הרבי מקוצק שהקב"ה איננו חפץ בקרבן עצמו - שאם כן היה מבקש מן המלאכים להקריב לפניו - אלא בהשקעה ובנכונות לתת של האדם המביא אותו.

 

כמו להכנה לנבואה, גם להכנה למצווה יש חשיבות עצומה. ערכה של המצווה פחות בהרבה אם נכנסים אליה ישר, ללא הכנה נפשית מוקדמת. התכוננות למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה וליצוק לתוכה ערך רב יותר.

 

ההכנות המרובות לחג הפסח מעניקות לו משמעות רבה. בעיות של חמץ ניתן לפתור גם ללא הניקיון המתמשך, אך לניקיון זה יש חשיבות כהכנה לחג, שתורמת רבות להרגשה.

 

התורה מצווה להכין מראש לשבת - "והכינו את אשר יביאו". הגמרא בתחילת מסכת ביצה אומרת שביצה שנולדה ביום טוב שחל ביום ראשון אסורה מכיוון שהוכנה בשבת, ואין שבת מכינה ליום טוב. מדוע, אם כן, לא נאסור כל ביצה שנולדה ביום ראשון מכיוון שהוכנה בשבת? רש"י (ביצה ב ע"ב ד"ה יום טוב מכין) מסביר שסעודת יום חול אינה דורשת הכנה כלל. התורה מצריכה הכנה לסעודות שבת ויום טוב על שום חשיבותן המיוחדת וכדי ליצור אותה חשיבות.

 

כך יש להבין גם את מוסד האירוסין. הקשר בין בעל ואישה הוא חם יותר וטוב יותר כאשר קודמת לו תקופת הכנה ממושכת. פילגש היא אישה שחיה עם בעלה ללא חופה וקידושין - ללא הכנה נפשית של שני הצדדים לחיים ביחד.

 

רעיון ההכנה הוא גם העומד ביסוד המנהג לומר "הנני מוכן ומזומן" לפני קיום מצווה - אי אפשר לגשת למצווה סתם כך, ללא הכנה מוקדמת. ועוד יש לציין בעניין זה את ההכנה לתפילה: המשנה בברכות דף ל ע"ב אומרת שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת לפני כל תפילה כדי להתכונן אליה.

 

אמנם יש ביהדות גם מקום לספונטניות. הגמרא במגילה ז ע"ב אומרת כי "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכי היהדות מעודדת מצב של ספק ושל העדר יכולת הבחנה בין רע לטוב? כוונת הגמרא היא שאדם צריך להגיע למצב שבו הוא פועל בשכל ישר ופשוט, אינו מסתפק בשאלות מסובכות, אינו מעסיק את ראשו בלמדנות יתרה ובהתלבטויות הלכתיות, בקיצור: להיות יהודי פשוט וספונטני, העובד את ה' בשמחה ובטוב לבב כמו שיכור. אך לא לחינם מצוי מקומה זה של הספונטניות דווקא בפורים - אחרי שנה שלמה של הכנות, שרק בעקבותיהן ניתן לדעת בוודאות כי פרץ הספונטניות יוביל להתפרצות של שמחה בעבודת ה'.

 

 

(השיחה נאמרה בסעודה שלישית של שבת קודש פרשת ויקרא-זכור תשנ"ה וסוכמה על ידי מתן גלידאי.)

 

*************************************

כדי להירשם:

 

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL

*************************************

כל הזכויות שמורות   2001   לישיבת הר עציון.