ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

****************************************

שיחות ראשי הישיבה

*********************

 

 

"את אשר התעללתי במצרים"

שיחה לפרשת בא

מאת הרב יהודה עמיטל שליט"א

 

 

"ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר   ה ת ע ל ל ת י   במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה' " (י', ב). הפסוק מונה שני דברים שיש לספר עליהם לבנים: התעללותו של הקב"ה במצרים, והאותות והמופתים שעשה במצרים, המראים את יכולתו הבלתי-מוגבלת. אלא שעיון בהגדה של פסח מלמד שאנו מספרים לבנים רק על הדבר השני: בהגדה אנו מודים לקב"ה על שהציל אותנו ממצרים באותות ובמופתים ומשבחים את ידו החזקה, אך התעללות הקב"ה במצרים אינה נזכרת בה כלל.

 

שאלה נוספת העולה מפרשתנו ומקודמתה היא מה פשר ההתרוצצות סביב פרעה. משה מנהל כל העת משא ומתן עם פרעה, שבו הוא מבקש בקשה מוגבלת - ללכת לעבוד את ה' שלושת ימים במדבר. משא ומתן זה עובר שלבים שונים: בתחילה מסרב פרעה לחלוטין; אחר כך הוא ניאות להעניק לבני ישראל חופשה, אך הוא אינו מתיר להם לצאת ודורש כי יעבדו את ה' במצרים; בשלב הבא הוא מסכים לאפשר להם לצאת אל המדבר, אולם הוא עומד על כך שרק הגברים ילכו; ובשלב האחרון, לפני מכת בכורות, מתפוצץ המשא ומתן סופית על רקע דרישת משה לקחת למדבר גם את המקנה - הצאן והבקר. מדוע נזקק משה למו"מ הזה? וכי צריך הקב"ה את הסכמת פרעה על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים? מדוע, דרך משל, לא יצאו בני ישראל בשקט ובשלווה בזמן מכת החושך, שבמהלכה לא יכלו המצרים לזוז? ומדוע מדגישה התורה בתחילת הפרשה הבאה כי פרעה שילח את העם - "ויהי בשלח פרעה את העם"?

 

פרעה הגיע למצב שאליו טרם הגיע איש לפניו: הוא ראה בעצמו מתחרה לקב"ה, ישות עצמאית ובלתי-תלויה; הוא טען שברא את עצמו, כפי שקראנו בהפטרת השבת שעברה: "לי יאורי ואני עשיתיני"; ובחמש המכות הראשונות חיזק הוא עצמו את לבו וסירב לשלח את ישראל על אף שראה שאין הוא מסוגל לעמוד מול כוחו של הקב"ה.

 

תופעה זו תמוהה ביותר, וכבר שאל מו"ר הרב חרל"פ את הרב קוק כיצד יכול אדם להגיע למצב של "יודע ריבונו ומתכוון למרוד בו": אפשר להבין שאדם כופר בה', אך קשה מאוד להבין כיצד יכול אדם שיודע את הקב"ה ואת כוחו למרוד בו ולא לסור למשמעתו? הרב קוק השיב לו שיכולת הבחירה החופשית שיש לאדם עשויה להביאו אפילו למצב כזה: כשמתעוות מוסרו של האדם מתעוות גם ההיגיון שלו והוא עלול לעשות דברים שאין בהם היגיון. תופעה כזאת ראינו בעת החדשה אצל הקומוניסטים, שניסו להשליט בעולם את הנורמות שבהן חפצו על אף שידעו שהן מנוגדות לרצון הא-ל.

 

גם לו היה פרעה נשבר ומחליט לשלח את בני ישראל לא הייתה בכך סתירה לאידיאולוגיה שלו: הוא היה טוען שאיש לא הכריח אותו לשלח את ישראל ושעשה זאת משיקוליו העצמאיים והבלתי-תלויים. על מנת להוכיח לכול שפרעה טעה ושאיש איננו יכול למרוד בקב"ה צריך היה לחזק את לב פרעה בחמש המכות האחרונות - ליטול ממנו את הבחירה החופשית ולגרום לו לפעול בהתאם לרצון ה', ולא כרצונו. זהו פשר ההתעללות בפרעה ופשר ההתרוצצות סביבו והמו"מ אתו: הקב"ה רצה להראות לפרעה שאין הוא אלא כלי משחק ביד ה' ושביכולתו של הקב"ה ליטול את הבחירה ממי שמורד בו.

 

וכך כותב הרמב"ם בפרק השמיני משמונה פרקים: "ואם תאמר: למה דרש ממנו לשלח את ישראל פעם אחר פעם, והוא מנוע מזה, והיו חלות עליו המכות והוא עומד במיאונו... ולא היה לו לדרוש ממנו לשווא מה שאינו יכול לעשותו? הנה זה גם כן היה לחכמה מאת ה', להודיעו כי אם רצה ה' לבטל בחירתו - יבטלה, ואמר לו: אני אדרוש ממך לשלחם, ואילו היית משלחם היית ניצול, אבל אתה לא תשלח עד שתאבד. והיה צריך הוא להסכים, כדי להראות הפך טענת הנביא שהוא מנוע מלהסכים, ולא היה יכול. והיה בזה מופת גדול, מפורסם אצל כל בני האדם, כמו שאמר 'ולמען ספר שמי בכל הארץ' (ט', טז), שאפשר שה' יענוש האדם בשימנע ממנו בחירת פועל מה, וידע הוא בזה ולא יוכל למשוך נפשו ולהשיבה אל אותה הבחירה".

 

יש כאן לקח חשוב שנלמד אגב יציאת מצרים. אמנם אין מזכירים אותו בליל הסדר, מפני שהוא איננו קשור להצלת עם ישראל, אבל הוא חשוב מאוד בפני עצמו: אדם המידרדר מבחינה מוסרית עלול לרדת מדרגת אדם לדרגת אוטומט - הוא עושה דברים שאין בהם היגיון ואינו שולט בעצמו, ולמעשה ניטלת ממנו הבחירה החופשית.

 

(השיחה נאמרה בליל שבת קודש פרשת בא תשנ"ג וסוכמה על ידי מתן גלידאי.)

 

*************************************

כדי להירשם:

 

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@ETZION.ORG.IL

*************************************

כל הזכויות שמורות   2000   לישיבת הר עציון.