mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה

 
לגירסת Word של מאמר זה לחץ כאן.

ישיבת הר עציון (בית המדרש האלקטרוני)

***********************************

שיעורים בפרשת השבוע ע"י הרב מנחם ליבטאג

*****************************************

פרשת נח

 

שני הנושאים העיקריים בפרשתנו הם ללא ספק המבול ומגדל בבל. אלא שהתורה מקדימה לכל אחד מהסיפורים הללו רשימת "תולדות" - רשימה של דורות העולם. במה שייכות רשימות התולדות האלו לסיפור? ובכלל: מדוע רואה התורה צורך לפרט באריכות את כל הרשימות האלה?

שיעורנו השבוע ישמש מבוא ללימוד ספר בראשית בכך שיעסוק במהותם של "ספרי התולדות" ובאופן שבו הם עוזרים לעצב את המסגרת של הספר בכללותו.

פתיחה

ההנחה הבסיסית שמנחה אותנו בלימוד חמשת חומשי תורה היא שלכל אחד מהחומשים יש נושא עיקרי, שאותו ניתן לזהות באמצעות מעקב אחרי רצף הפרשיות (הכוונה לפרשיות ה"פתוחות" וה"סתומות" ולא לפרשיות השבוע) על נושאיהן השונים.

על מנת להגדיר את הנושא של כל ספר עלינו אפוא לארגן תחילה את הפרשיות השונות בקבוצות בעלות נושא משותף (מעין פרקים בסיפור). לאחר מכן נוכל לעמוד על התפתחות הצגת נושא הספר באמצעות סדר ה"פרקים" הללו והמעברים ביניהם. בשיעורנו השבוע ניישם שיטה זו. לשם כך נציג את רשימת הפרשיות בחמישה עשר הפרקים הראשונים ונאחד בקבוצות את הפרשיות שיש להן מכנה משותף בולט.

 

הפסוקים

נושא עיקרי

נושא כללי משותף

א; א - ב; ג

הבריאה בשבעה ימים

יצירת הטבע

ב; ד - ג; טו

סיפור גן עדן

גן עדן ("השגחה")

ג; טז

עונשה של חוה

"

ג; יז-כא

עונשו של אדם

"

ג; כב-כד

הגירוש מגן עדן

"

ד; א-כו

קין והבל

(מחוץ לגן עדן)

ה; א-לא

תולדות מאדם עד נח

המבול

ה; לב - ו; ד

הידרדרות האדם

"

ו; ה-ח

הסיבה למבול (שם הוי"ה)

"

ו; ט-יב

הסיבה למבול (שם א-להים)

"

ו; יג - ח; יד

סיפור המבול

"

ח; טו - ט; ז

האדם לאחר המבול

"

ט; ח-יז

ברית הקשת

"

ט; יח-כט

חטאו של חם ועונשו

"

י; א-לב

תולדות בני נח

שבעים האומות

י"א; א-ט

מגדל בבל

"

י"א; י-לב

תולדות שם עד תרח

אברהם אבינו

י"ב; א-ט

עליית אברהם לארץ

"

י"ב; י-יג, יח

לוט ואברהם

"

י"ד; א-כד

מלחמת ארבעת המלכים

"

ט"ו; א-כא

ברית בין הבתרים

"

 

למדו את הטבלה בעיון, ושימו לב לכך שהפרשייה הפותחת של כל אחד מהנושאים הכלליים (המפורטים בעמודה השמאלית) היא פרשיית "תולדות". למעשה אפילו הפתיחה לסיפורי גן עדן היא "אלה תולדות השמים והארץ..." [ב; ד]! פרשיות ה"תולדות" הן אפוא מעין כותרות המחלקות את הפרקים לנושאיהם העיקריים. הטבלה הבאה מציגה את חלוקת הפרקים על פי שיטה זו:

 

הפרקים

נושא

ב

תולדות שמים וארץ

ב-ד

האדם בגן עדן (ומחוץ לו)

ה

תולדות אדם (מאדם ועד נח)

ו-ט

המבול

י

תולדות בני נח (בניהם של שם, חם ויפת)

י"א; א-ט

מגדל בבל

י"א

תולדות שם (משם ועד תרח)

י"ב

בחירת ה' באברהם אבינו

על אף שלרוב אין מבחינים בכך, פרשיות התולדות יוצרות בעצם את המסגרת הכללית של ספר בראשית! תופעה זו נמשכת, למעשה, לאורך כל הספר, שהרי אנו מוצאים "תולדות" לישמעאל [כ"ה; כב], ליצחק [כ"ה; יט], לעשו [ל"ו; א] וליעקב [ל"ז; ב]. כל סיפור בספר בראשית כלול, אם כן, במסגרת של "ספר תולדות" כלשהו.

מה משמעות השימוש במילה "תולדות" כמסגרת לסיפורי בראשית?

פירוש המילה "תולדות" הוא "הילדים של...". תחת הכותרת "תולדות אדם" יבואו, אם כן, סיפורים על ילדיו ונכדיו של אדם - קין, הבל, שת, אנוש וכו'; תחת הכותרת "תולדות נח" יבואו סיפורים על צאצאי נח; וכן הלאה (להסבר מפורט יותר עיין בפירוש רשב"ם ל"ז; ב).

[ייתכן שגם לכותרת "תולדות השמים והארץ" (ה; א), שאחריה מופיעים הסיפורים על אדם הראשון, יש אותה משמעות. לפי הסבר זה האדם הוא כביכול "ילדם" של השמים והארץ. ואכן, בריאת האדם מתוארת בפרק ב' כשילוב בין "עפר מן האדמה" לבין "נשמת חיים". יש בכך אולי רמז לתפקידו הרוחני של האדם בעולם - לחבר בין שמים וארץ.]

חלק מפרשיות התולדות בספר בראשית הן תמציתיות ומציינות רק שפלוני חי, נשא אישה, הוליד את פלוני ופלוני ומת, ואילו פרשיות אחרות הן מפורטות יותר וכוללות סיפורים אודות האישים השונים המוזכרים בהן, כגון תולדות נח, תרח ואברהם.

להלן נראה כי חלוקת ספר בראשית לספרי תולדות איננה רק המסגרת הספרותית המגדירה את ספר בראשית כחטיבה עצמאית וכי יש לה גם משמעות להבנת הנושא העיקרי של הספר. פרשיות התולדות הקצרות, העוסקות רק בסדרי הדורות, מתארות את התפתחותו הטבעית של העולם, ואילו הפרשיות הארוכות, המתארות בהרחבה אירועים שונים, מתארות את התערבותו של ה' במהלך ההיסטוריה.

שתי חטיבות בספר בראשית

ספר בראשית מתחלק באופן ברור לשתי חטיבות עיקריות:

א) בריאת המין האנושי על ידי ה' [פרקים א-י"א].

ב) בחירתו של ה' באבות [פרקים י"ב-י"נ; פרק י"א, המספר על תולדות שם, מהווה פתיחה לסיפורים על אברהם].

נבאר דברינו:

בחטיבה א' יש התייחסות למין האנושי בכללו, ולא לעם נבחר מסוים. אמנם ישנו סיפור ארוך ומפורט אודות נח (שהוא אדם פרטי), אך התייחסות מיוחדת זו איננה נובעת מכך שממנו עתיד לצאת העם הנבחר כי אם מהעובדה שממנו עתיד להימשך קיום האנושות בכללה, המיוצגת על ידי 70 האומות הנזכרות בפרק י. [שם ויפת מקבלים אמנם ברכות מיוחדות, אך התפיסה של עם נבחר מופיעה רק עם תחילת הסיפורים על אברהם אבינו.]

בחטיבה ב' [ פרקים י"ב-י"נ] מתחיל סיפורו של עם ישראל - העם הנבחר - בסיפור על בחירת ה' באברהם, אבי האומה. שאר הספר מתאר אילו מצאצאיו של אברהם נבחרו כממשיכיו (יצחק ויעקב) ואילו נדחו (ישמעאל ועשו).

הטבלה הבאה מראה כיצד מסייעת בידנו החלוקה לספרי תולדות בזיהוי שני חלקי הספר:

 

 

חטיבה א' - סיפורים אוניברסליים [פרקים א-י"א]

פרקים

תולדות

סיפורים אודות...

א-ד

שמים וארץ

אדם בגן עדן

ה-ט

אדם עד נח

המבול

י-י"א

בני נח עד 70 אומות

מגדל בבל ודור הפלגה

חטיבה ב' - הבחירה בעם ישראל [פרקים י"א-י"נ]

פרקים

תולדות

סיפורים אודות...

י"א

שם עד תרח

(היכרות ראשונית עם אברהם)

י"א-כ"ה

תרח

הבחירה באברהם וביצחק

כ"ה

ישמעאל

דחייתו

כ"ה-ל"ה

יצחק

יעקב ועשו

ל"ו

עשו

דחייתו

ל"ז-נ

יעקב

12 השבטים, יוסף ואחיו, הירידה למצרים

[ספר בראשית מסתיים כאשר נגמרים תהליכי הבחירה והדחייה: כל בניו של יעקב אבינו עתידים להמשיך את עם ישראל. ייתכן שזוהי המשמעות של שינוי שמו של יעקב אבינו ל"ישראל".]

מה מהות הקשר בין שני חלקיו של ספר בראשית? מדוע הספר מפסיק להתייחס לאנושות בכללה ועובר לספר על משפחת אברהם בלבד? במילים אחרות: מדוע בוחר ה' באברהם לאחר המבול והפלגה?

בתשובות לשאלות אלו טמון המסר המרכזי של ספר בראשית, וכדי לענות עליהן עלינו להעמיק בחקר המבנה שיצרו ספרי התולדות.

שם ושם ה'

כשם שהפתיחה לכל אחד מה"פרקים" העיקריים בספר בראשית היא פרשיית תולדות, כך גם הסיום של כל פרק כזה עוסק, באופן זה או אחר, בשם ה':

ה"פרק" הראשון - הסיפורים אודות אדם הראשון - מסתיים בפסוק יוצא דופן: "ולשת גם הוא יֻלד בן ויקרא את שמו אנוש, אז הוחל לקרא בשם ה' " [ד; כו] [עיינו במפרשים. המילה "הוחל" יכולה להתפרש מלשון "התחלה" ויכולה להתפרש מלשון "חולין". עיינו גם ברמב"ם בתחילת הלכות עבודה זרה]. יהא פירושו של הפסוק אשר יהא, ברור כי רצון ה' היה שהאדם "יקרא בשם ה' ". כפי שציינו, פסוק זה מופיע לאחר סיפורי גן העדן, הכוללים את חטא אדם הראשון ועונשו ואת חטאו של קין ועונשו. מסתבר שלמרות כל הכשלונות הללו עדיין היו לה' ציפיות מבני האדם: בני האדם אמורים לנסות ליצור קשר עם ה' - לקרוא בשמו.

אולם בניגוד לציפיות אלה בא סיפור המבול. בני האדם השחיתו את דרכם במידה גדולה עד כדי כך שה' החליט להשמיד את הבריאה כולה ו"להתחיל מחדש" עם נח ומשפחתו. סיפור המבול מסתיים בקבוצת פרשיות המסופחת אליו: מצוות בני נח, "ברית הקשת" והסיפור אודות שכרותו של נח. לקראת סיומה של קבוצת פרשיות זו אנו מוצאים שוב התייחסות לשם ה'. לאחר שקילל את כנען על מעשהו בירך נח את בנו שֵם: "ברוך ה' א-להי שֵם..." [ט; כו]. ככל הנראה, לא לחינם קרא נח לבנו "שם". נח רצה לבטא בכך את שאיפתו שצאצאיו של שם אכן יגשימו את ייעודם - לקרוא בשם ה'. [גם בחז"ל יש התייחסות מיוחדת לשם, בנו של נח: הוא מתואר כמייסדה של ה"ישיבה" הראשונה - בית מדרשם של שם ועבר - שבה, על פי חז"ל, למדו האבות!]

אולם בניגוד לציפיותיו של נח מצאצאיו אנו מוצאים גם כאן כישלון של הדורות הבאים. פרק י פותח ברשימת תולדות 70 אומות העולם, המציינת את תחילתה של יחידה חדשה בספר. גם בסיומה של יחידה זו - בסיפור על מגדל בבל - יש התייחסות ל"שם", אך נראה שהפעם אין זה השם הנכון!

מגדל בבל

כאשר קוראים את ארבעת הפסוקים הראשונים של סיפור מגדל בבל קשה להצביע על חטא כל שהוא של בוני המגדל (שימו לב, אמנם, לשימוש המודגש בגוף-ראשון-רבים):

"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה אחת בארץ שנער וישבו שם. ויאמרו איש אל רעהו: הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה, ותהי להם הלבנה לאבן והחֵמר היה להם לחֹמר. ויאמרו: הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ. וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל...." [י"א; א-ה].

מה היה אפוא חטאם של דור הפלגה? אחדות היא תכונה חיובית בחברה, הישגים טכנולוגיים בתחום הבנייה וההנדסה אף הם טובים ומועילים, ולכאורה אין כל רע בבניית עיר ומגדל. חז"ל ממקדים את הביקורת על בני דור הפלגה בגישתם השלילית כלפי ה'. מטרת בניית המגדל כפי שהיא משתקפת בדברי בני דור הפלגה היא "ונעשה לנו שם" [י"א; ד] (ועיינו סנהדרין דף קט ע"א). נראה כי במקום להתמסר לקריאה בשם ה' דור הפלגה "הוציא אותו מהתמונה" - כל מאמציהם מכוונים לטובת עצמם ולהנצחת שמם.

התנהגותם אמנם טובה בהרבה מזו של בני דור המבול, אולם ה' אינו מרוצה מכיוון שהם מכוננים חברה אנתרופוצנטרית (חברה שבה האדם נמצא במרכז סולם הערכים) במקום חברה תאוצנטרית (חברה שמציבה את רצון הא-ל במרכז סולם הערכים). שוב נדמה שייעוד האנושות - "לקרוא בשם ה' " - איננו עומד להתגשם. לפיכך מחליט ה' להפיץ את בני האדם על פני כל הארץ ולחלקם לעמים שונים, מתוך תקווה שהתאחדותם הבאה תהיה למען מטרה ראויה יותר.

ביחידה הבאה של הספר, הפותחת ב"תולדות שם", כבר מתחילים הסיפורים אודות אברהם, ועל כן אין להבין את סיפור מגדל בבל כסיפור שנועד להסביר כיצד נוצרו הלשונות השונות והעמים השונים כי אם כסיפור המסביר את הרקע לבחירת ה' באברהם: על אברהם, הנבחר מבני שם, מוטל הייעוד להחזיר לעולם את הקריאה בשם ה' ולתקן את שעיוותו בני דור הפלגה. אין אפוא פלא שפעולותיו הראשונות של אברהם בהגיעו לארץ הן בניית מזבח בבית אל וקריאה בשם ה' [י"ב; ח].

גם הנביא ישעיהו מתאר בחזון אחרית הימים מציאות שבה תתאחד כל האנושות מחדש ותעלה לבית המקדש בירושלים - התיקון לחטא דור הפלגה [ישעיהו ב; א-ה].

"זה כלל גדול בתורה"

לאור הדברים שלמדנו ניתן לפרש מימרא תמוהה של בן עזאי: "רבי עקיבא אומר: 'ואהבת לרעך כמוך' - זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: 'זה ספר תולדות אדם' [בראשית ה; א] - כלל גדול מזה" [ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד]. כיצד יכול אדם להעלות על דעתו שרשימת תולדות סתמית כזו שבפרק ה בבראשית מכילה עיקרון כל שהוא, לא כל שכן עיקרון העולה בחשיבותו על הכלל החשוב "ואהבת לרעך כמוך"?

ניתן להציע שבן עזאי איננו מתכוון לרשימות התולדות עצמן אלא למסר הכללי של ספר בראשית העולה ממבנה הספר כפי שהוא מוכתב ע"י ספרי התולדות: "ואהבת לרעך כמוך" הוא אמנם כלל גדול בתורה, אך הבנת ייעודו של עם ישראל - להביא את הקריאה בשם ה' לאנושות כולה - היא כלל גדול ממנו.

כל הזכויות שמורות   2000   לישיבת הר עציון.

***************************************

ניתן למצוא "טופס אוטומטי להרשמה" באתר שלנו:

http://www.vbm-torah.org/hebsub.htm

 

דרך דואר אלקטרוני, אפשר לשלוח בקשה לכתובת

MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל את רשימת השיעורים יש לשלוח בקשה לכתובת:

LISTS@VBM-TORAH.ORG

עם התוכן:

GET YHE-ABOUT COURSES

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@VIRTUAL.CO.IL