ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

הנה אנכי כרת ברית

 

הרב יאיר קאהן

 

  הספרדים נוהגים לומר סליחות החל מראש חודש אלול.   החלק העיקרי שבסליחות הוא הקריאה הציבורית של י"ג מידות הרחמים.   אמירת הסליחות מגיעה לשיאה ביום הכיפורים,   שבו היא הופכת לחלק מהותי של התפילה.   על ידי עיון במקור אמירת י"ג המידות ודיון במשמעותן,   נוכל להגיע להבנה עמוקה יותר של תקופת אלול בכלל, ושל יום הכיפורים בפרט.

 

ברית כרותה לי"ג מידות

 

  מקור לקריאה הציבורית של י"ג המידות נמצא בסוגיא סתומה במסכת ראש השנה:   "אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם. ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה... אמר רב יהודה ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כרת ברית" (דף יז:).   איזה סוג תפילה היא אמירת י"ג המידות?   איך היא גורמת למחילה אוטומטית?   האם זאת סתם לחישה מיסטית?   על איזו ברית מדובר?   ולבסוף,   מה משמעות הגילוי המרעיש של רבי יוחנן שהקב"ה בכבודו ובעצמו קרא כביכול את המידות למשה רבנו?   על מנת להבין את י"ג המידות בתפיסת חז"ל, עלינו לחזור למקורן במתן הלוחות השניים.

 

ויתיצב עמו שם

 

  בתום ארבעים יום של תפילות ותחנונים,   משה רבנו מבקש בקשה נועזת:   "הראני נא את כבדך" (שמות ל"ג,יח).   הקב"ה משיב:   "אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו" (שם, שם, יט-כז).

 

  בעקבות דו שיח זה,   משה רבנו עולה שוב להר סיני לקבל את הלוחות השניים: "ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה ה' אתו ויקח בידו שני לחת אבנים וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה' וגו'" (שם, ל"ד, ד-ח).

 

  למרות שהבנה מדויקת של פרשה זו רחוקה ממני,   ואין בכוחי לעמוד על משמעות המונחים הנשגבים "לפניי" ו"אחוריי",   או לפענח משמעות "נקרת הצור" ו"כפי",   ניתן בכל אופן לעמוד על נקודה אחת: משה רבנו מבקש גילוי א-להי- והקב"ה נענה לבקשה זו,   אבל רק בצורה חלקית.   משה יזכה למפגש א-להי נשגב ועמוק.   הוא יביא את היכולת האנושית לגבולה הסופי. משה יצליח   להציץ מתוך נקרת הצור אל עבר כבודו האין סופי של קוב"ה.

 

  הקב"ה הבטיח למשה רבנו:   "אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך... הנה מקום אתי ונצבת על הצור".   בעת קריאת י"ג המידות ה' קיים את הבטחתו:   "וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה' ויעבר ה' על פניו ויקרא ה' ה'...".   ובכך מתבררים פירושן ומשמעותן של המידות.   י"ג מידות אלו,   שהן ביטוי למהותו כביכול של השי"ת,   הן הקיום של המפגש הא-להי שבו זכה בחיר המין האנושי.   במעמד זה הציץ משה רבנו מתוך נקרת הצור וראה כביכול את כבוד ה'.   רבי יוחנן היה נפעם מעומק חוויה נשגבה זו.   "אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו".   משה רבנו היה שם,   יחד עם הקב"ה כביכול,   כאשר הוא בכבודו ובעצמו גילה את מידותיו.   הקב"ה התייצב עם משה שם,   אף שהיה מוסתר כביכול בתוך טליתו.

 

נגד כל עמך אעשה נפלאות

 

  אבל למה בחר רבי יוחנן דווקא ב"שליח ציבור"?   האם חסר משל שיכול לבטא את המורכבות של המפגש הא-להי כאשר הקב"ה נוכח נסתר גם יחד?   נראה שחז"ל מנסים להביע מסר נוסף:   י"ג המידות אינן רק החוויה הדתית הפרטית של משה רבנו,   אלא הן מהוות ברית נצחית שנכרתה בין הקב"ה לכנסת ישראל.   "הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת". הלוחות הראשונים נשתברו בעקבות חטא העגל.   הלוחות השניים נחרטו במסגרת מידות הרחמים.   תוכן הברית הוא השראת השכינה בתוך עם ישראל גם אחרי החטא.   "ה' ה', אני הוא קודם שיחטא האדם ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה".   גם אחרי ההתרחקות וההתנכרות, כאשר נפסקה חומת ברזל בין בני ישראל לאביהם שבשמים ר"ל,   כאשר ישובו,   ה' שם - אתם.   חזרת השכינה לכנסת ישראל היא היא המחילה המובטחת על ידי ברית המידות.

 

  קריאת י"ג המידות דורשת מניין, המסמל את כנסת ישראל.   כאשר שליח ציבור מעוטף בטלית מונה את מידותיו ומהותו של ה',   הקב"ה כביכול נמצא. גילוי זה הוא המחילה. זאת הברית שנכרתה, וזאת משמעות המשל של רבי יוחנן.   אין בקריאת המידות לחש,   ואף לא   תפילה רגילה.   קריאתה מהווה חוויה דתית ומפגש א-להי עם ציבור החוזר בתשובה.

 

בימים ההם בזמן הזה

 

  להבנה זו של משמעות אמירת הסליחות יש עניין מיוחד בתקופת אלול.   ביהדות,   אירועים מן העבר אינם רק ציונים היסטוריים של מועדים ותקופות.   מאורעות העבר אינם קבורים בחולות הזמן. הם חלק מהווייתנו,   חיים ונושמים בתודעתנו, ומעניקים תוכן ומשמעות למועדים.   לפיכך,   כאשר אנחנו באים להבין ולחוות   מועדים וזמנים,   מוטל עלינו לחזור בזמן,   לנקודת המוצא של אותן תקופות,   כדי לשחזר בזמן הזה את המשמעות והייחודיות של הימים ההם.   אם כן,   בבואנו לדון בתקופת אלול,   עלינו לחזור לאותם ארבעים יום בשנה הראשונה במדבר.

 

  מבחינה היסטורית,   המפגש של י"ג המידות בין משה רבנו לאין סוף אירע בתחילת אלול,   כאשר עלה משה להר סיני לקבלת הלוחות השניים. המסר נמסר, וברית המידות נכרתה עם כנסת ישראל   ביום הכיפורים.   באותו יום קיבל העם את הלוחות השניים, ובני ישראל זכו לכפרה.   באותו יום ראה עם ישראל ביראה ובהתפעלות את קרנות אור המפגש הא-להי על פני משה רבנו.   ועל ידי האור הזה זכה העם כולו בחוויית ההתגלות של הלוחות השניים בזעיר אנפין.

 

לפני מי אתם מיטהרים

 

  בכל שנה ושנה ביום הכיפורים, הקב"ה מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל.   לפי חז"ל עיצומו של יום מכפר לשבים (עיין רמב"ם הלכות תשובה א', ג).   יום הכיפורים הוא יום מפגש א-להי בין כנסת ישראל לאביהם שבשמים,   הן מבחינה היסטורית והן מבחינה מהותית.   בזמן הבית עמד מפגש זה בלב עבודת יום הכיפורים,   כאשר נכנס הכוהן הגדול לפני ולפנים. מפגש זה,   הבא לידי ביטוי על ידי י"ג המידות,   מהווה מקור לסליחה ולטהרה של עם ישראל גם בימינו.   "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו".

 

"אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים".

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTS@VBM-TORAH.ORG

 עם התוכן:

   GET YHE-ABOUT COURSES.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1999   ישיבת הר עציון