ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

מי ששכח לספור ספירת העומר / הרב דניאל שרייבר

 

א. שכח לספור בלילה ונזכר ביום

 

1.   נחלקו הראשונים בדין זה, ומקור מחלוקתם הוא בסתירה שבין המשניות במנחות ובמגילה. במנחות עא. אומרת המשנה שמצות קצירת העומר היא לקצור בלילה; נקצר ביום, כשר. ולפי זה, ה"ה לספירת העומר שכשרה ביום. אמנם, במגילה כ: סותמת המשנה: 'כל הלילה כשר לקצירת העומר'. ולפי זה ה"ה לספירת העומר שכשרה רק בלילה. להלכה, מצינו בראשונים שלש דעותבמקרה ששכח לספור בלילה ונזכר ביום:

 

א.   שיספור בברכה (כמשנה במנחות) (1),

ב.   שאין תועלת בספירתו (כמשנה במגילה)(2),

ג.   שיספור ביום בלא ברכה(3). האחרונים הכריעו כדעה זו, ובה נדון להלן.

 

2.   שיטת ההלכה היא שאם שכח לספור בלילה, יספור ביום בלא ברכה. אחרי שספר כן, האם יכול להמשיך לספור עם ברכה בלילות שאחרי כן? התרומת הדשן (סי' ל"ז) פוסק שממשיכים גם לברך משום שהוא ספיק ספיקא לחיובא - שמא בדיעבד זמן הספירה הוא כל היום, ושמא הלכה כדעת הפוסקים להלן שאין הימים מעכבין זה את זה. וכן פסקו רוב האחרונים(4).

 

ב. מהו אם שכח יום שלם?

 

1.   בדינו של מי ששכח לספור בלילה ונזכר רק בלילה הבא יש שתי דעות קיצוניות בגאונים ובראשונים. דעת הבה"ג היא, שפטור מלספור עוד(5); ולר' האי גאון, ר"י, והמאירי חייב להמשיך ולספור בברכה בלילות הבאים. מי צודק בפשטות? לכאורה הבה"ג צודק כיון שהחיוב מן התורה הוא "שבע שבתות תמימות תהיינה", משמע שצריך ספירה שלימה ותמימה, כיון שלא ספריום אחד בספירה, הספירה לא שלמה והפסיד את המצווה לגמרי (וכך מביא הבה"ג לראיה). וא"כ, מה יכולים החולקים להגיד? יש להסביר את הפסוק אחרת: ר' האי גאון ור"י מסבירים ש'תמימות' לא מתייחס לספירה ככלל, אלא לכל יום ויום בפני עצמו, שכל יום צריך להיות תמים ושלם. לשיטתם, העניין של 'תמימות' הוא לספור בלילה דווקא, שכל יום צ"ל שלם, לכןיש לספור אותו מצאת הכוכבים עד עלות השחר בלבד. (אמנם, המאירי מבין אחרת, וסובר ש'תמימות תהיינה' לא מגדיר את הספירה כלל, אלא הוא קיום נוסף. יוצאת שיטה קיצונית - שלמאירי, אם שכח לספור בלילה, יספור ביום בברכה; ואם שכח יום שלם, יספור למחר גם כן בברכה).

 

2.   מהי נקודת המחלוקת אם מברכים בלילות הבאים כששכח יום שלם? הטור והבית יוסף (סי' תפ"ט) הסבירו שהמחלוקת היא האם ספירת העומר היא מצוה אחת או ארבעים ותשע מצוות נפרדות. לדעת הבה"ג היא מצוה אחת, ולכן אם שכח יום אחד, המצוה בטלה. כך סובר ספר החינוך (מצוה ש"ו) בשיטת הבה"ג. לר' האי גאון ור"י, אלו ארבעים ותשע מצוות נפרדות, ולכן אםשכח יום אחד - אבדה מצוה אחת, אך בלילות הבאים עדיין אפשר לקיים עוד מצוות של ספירת העומר.

 

3.   התוס' רי"ד בספר המכריע פוסק כר' האי גאון ור"י שכל לילה נחשב מצוה בפני עצמה, ויש ארבעים ותשע מצוות נפרדות בספירה. הוא רוצה להביא ראיה לשיטתו מכך שאנחנו צריכים לברך 'אקב"ו על ספירת העומר' בכל יום ויום. אם כל לילה הוא מצוה בפני עצמה, מובן למה מברכים כל לילה, אך אם הספירה היא מצוה אחת, למה מברכים כל לילה, את הברכה צ"ל רקביום הראשון של הספירה בלבד?! הגרי"ז (סטנסיל על מנחות סו.) מתרץ, שבמצוות יש שני מרכיבים: מעשה המצוה וקיום המצוה, וראשונים אלו חולקים באופי דין תקנת ברכת המצוות, אם הוא על קיום המצוה או על מעשה המצוה. לר' האי גאון, ר"י ותוס' רי"ד, תקנת ברכת המצוות היא על קיום המצוה, ולכן הם לומדים מן העובדא שמברכים על הספירה כל לילה ולילהשכל לילה הוא קיום מצוה בפני עצמה. לבה"ג, תקנת ברכת המצוות היא על מעשה המצוה, ואע"פ שיש רק קיום מצוה אחד בכל הספירה, יש ארבעים ותשע מעשי מצוות נפרדים, וכיון שכל אחד ואחד ממעשי המצוה חלוק בספירה ובזמנים שונים, חלה חובת הברכה על כל מעשה בפני עצמו.

 

4.   אך יש קצת בעיה. ראינו שלבה"ג בתוס' (מגילה כ: ד"ה כל הלילה) 'מי ששכח לספור בלילה יספור ביום בלי ברכה, אבל אם שכח לילה ויום לא ימנה עוד בברכה, דבעינן תמימות וליכא'. והנה, מה שתוס' הביאו בשם הבה"ג שאם סופר ביום יספור בלי ברכה, הם מסבירים, שזהו משום דס"ל לבה"ג שצריך דוקא לילה לקיים מצות הספירה (וכן היא שיטת ר"ת), כדלעיל,ולכן מובן שכשסופר ביום לא יברך. אבל א"כ קשה, כיון שלא יצא ידי חובתו במה שספר ביום, למה מועילה ספירתו שיוכל לספור בלילה שלאחריו בברכה? ויותר מכך, למה בכלל סופרים ביום אם אין מצוה בכך?

 

  הפר"ח והפמ"ג (בביאור דברי השו"ע שפסק כך, או"ח תפ"ט, ז), מסבירים שלשו"ע לא מברכים, כיון שיש מחלוקת בדבר, ולענין הברכה אנו אומרים ספק ברכות להקל ולא מברכים. אבל לענין ספירה, אע"ג שהיא רק מדרבנן וגם צ"ל ספק להקל, טוב לספור כיוון דליכא פסידא בדבר. בלילות שאחרי כן ממשיכים לברך על בסיס תרומת הדשן (סי' ל"ז), שפוסק שממשיכים לברךמשום שהוא ספיק ספיקא לחיובא - שמא בדיעבד זמן הספירה הוא כל היום, וא"ת כדעת הפוסקים שאין ספירה אלא בלילה, שמא הלכה היא כפוסקים שאין ימים מעכבים זה את זה.

 

  גם בדעת הבה"ג ניתן להסביר שהיה מסופק ועשה פשרה. אך הרא"ל שליט"א דוחה אפשרות זו, כיוון שלא מוצאים פשרות בשיטות גאונים וראשונים. ועוד, מתוס' משמע שהבה"ג פוסק ככה מעיקר הדין, ולא מדין פשרה. א"כ איך אפשר להסבירו? הגרי"ד זצ"ל חידש שיש שני דינים בספירה: יש מעשה מצות הספירה, ויש 'מעשה' הספירה. לבה"ג, כיון שקצירת העומר היתה דווקאבלילה, רק הלילה כשר למעשה מצות הספירה. אמנם, היום עדיין כשר ל'מעשה' הספירה, אע"פ שאין שום מעשה מצוה בספירה זו. הגרי"ד זצ"ל רוצה לחדש, שלבה"ג מצות הספירה היא לא מצוה אחת כמו שחשבנו לפני כן, אלא היא ארבעים ותשע מצוות נפרדות. א"כ למה הבה"ג סובר שאם שכח יום שלם לא יכולים להמשיך עוד בספירה? משום שחסר עכשיו ב'מעשה' הספירה! א"אלספור את יום י"ט אם לא ספר את יום י"ח, כיוון שצריך המשכיות בספירה, ולכן הבה"ג פוסק שאם שכח לספור בלילה יספור ביום בלי ברכה, שאע"פ שאין שום מעשה מצוה בזה, יש מעשה ספירה בספירתו, וכך יכול להמשיך לברך ולספור בלילות שאחרי כן, שעדיין קיימת המשכיות הספירה. זאת אומרת, אע"פ שאבדה ספירת יום אחד כמצוותו, כל זמן שאתה מקיים את המשכיותהספירה וסופר לפחות ביום, אתה לא מאבד את ספירת העומר שלך, שכל לילה ולילה היא מצוה בפני עצמה. הגרי"ד זצ"ל מסביר שזה הפירוש של 'תמימות תהיינה' - צריך המשכיות בספירה, כלומר צריך 'מעשה' ספירה אחד. הוא חשב שזהו הפירוש בתוס' (מנחות סו. ד"ה זכר), שהבינו שהבה"ג פוסל ספירת מי ששכח לספור יום שלם, משום החסרון ב'תמימות תהינה', שישחסרון בהמשכיות של ספירתו.

 

  הגרי"ד זצ"ל רוצה להגיד אותו חידוש גם בשיטת ר' סעדיה גאון. לשיטתו(6), אם שכח ולא ספר ביום הראשון של הספירה, שוב אינו יכול להמשיך ולספור את שאר הימים, אבל אם ספר ביום הראשון ושכח לספור יום אחר, יכולים להמשיך ולספור בשאר הימים בברכה. ההסבר הוא, שיש חילוק בין היום הראשון בספירה לשאר ימי הספירה, שלרס"ג אע"פ שכל לילה הוא מצוהבפני עצמה, אם לא ספר ביום הראשון בודאי חסר לו במעשה הספירה, ז"א בהמשכיות הספירה, שאין הספירה יכולה להתחיל אם לא התחלת לספור; אבל אם ספר ביום הראשון והתחיל במנין הספירה, שוב יכול להמשיך את מניינו אפילו אם הפסיד כמה ימים באמצע, כיוון שהימים שלא ספר נחשבים כמנויים מאליהם, מאחר שמתחילה נקבע כל המנין על ידי מה שספר ביום הראשון.

 

  הגרי"ד זצ"ל גם חושב שאפשר ליישם את העיקרון של 'מעשה' הספירה לשיטת ר' האי גאון(7), הסובר שמי ששכח לספור לילה אחד, יספור בלילה שלאחריו ויאמר 'אתמול היה כך וכך בעומר, והיום כך וכך בעומר'. ולכאורה קשה, מה מועיל מה שסופר היום בעד מצוה שהיתה אתמול? הגר"יד מסביר, שלר' האי גאון צריך 'מעשה ספירה', שהוא המשכיות לענין מנין הספירה,אע"פ שכל לילה הוא מצוה בפני עצמה. לכן, כשאומרים שאתמול היה כך והיום כך, אע"פ שלא קיים מצות ספירה של אתמול, מ"מ מועילה אמירה זו לאפשר לו להמשיך לספור היום, ובזה הוא מתקן את החסרון במעשה הספירה, ז"א הוא תיקן את ההמשכיות שבמניינו.

 

  עוד ראיה לעקרון זה, הוא מה שנהג רש"י(8) למנות ספירת העומר אחר פלג המנחה (שהוא שעה ורבע זמנית לפני שקיעת החמה) בלא ברכה, ואח"כ בלילה מנה עוד פעם בברכה. הרשב"א (הובא במ"א סי' תפ"ט) מקשה שממ"נ, אם יוצאים בספירה זו שלאחר פלג המנחה, א"כ ימנה אז בברכה; ועוד, הברכה שבירך אחרי צאת הכוכבים היא ברכה לבטלה, שכבר יצא מקודם; ואם לאיוצא בספירה הראשונה שהיתה מקודם, א"כ מה הרויח בזה שספר אחר פלג המנחה? הגרי"ד תירץ, שרש"י סובר כבה"ג, שאם שכח לספור יום אחד שלם, אין את ה'תמימות', וזה הרס את כל המנין. לכן רש"י חושש שמא ישכח מלמנות בלילה, ולכן הקדים למנות מפלג המנחה ללא ברכה - שאין מצות ספירת העומר אלא בלילה - אבל ספירה זו מפלג המנחה הועילה כיוון שלגביכמה דינים פלג המנחה מצורף ליום שלאחריו, כגון לגבי תוספת שבת, וא"כ גם הספירה בזמן זה נחשבת לפחות כ'מעשה' ספירה, וכך, אם שכח לספור אח"כ יום שלם, לא הפסיד יתר הספירה של שאר הימים, שההמשכיות של הספירה עדיין קיימת.

 

  הראיה האחרונה לחידוש זה היא מהמנחת חינוך (מצוה ש"ו), שנסתפק בקטן שהגדיל באמצע ימי הספירה, ומנה כבר בקטנותו מטעם חינוך, האם יש לו בעיה להמשיך ולמנות בברכה עכשיו, כיוון שחלק מהספירה שלו היתה בקטנות בזמן שהיה פטור. הגרי"ד מסביר, שהספק הוא האם ספירת העומר היא רק מצוה אחת, שאז אין הקטן שהגדיל רשאי לברך; או האם ספירת העומר היאארבעים ותשע מצוות נפרדות, שאז אפשר לו למנות בברכה. לאור זאת, מקשה הגרי"ד, למה המנ"ח הביא מקרה של קטן שמנה בקטנותו, אם ספירת העומר היא ארבעים ותשע מצוות נפרדות הרי אפילו אם לא מנה, הוא עדיין יכול למנות בברכה? לכן מדייק הגרי"ד, שגם המנ"ח דורש 'מעשה' ספירה, וכיוון שמנה כל הימים בקטנותו, ה'מעשה' ספירה במקומו עומד, וזה כמומי שספר ביום אחרי ששכח בלילה, שאז יכול להמשיך ולספור בברכה בלילות שלאחרי כן, כיון ש'מעשה' ספירה עדיין קיים, ויש המשכיות במניינו.

 

  על רקע זה, אפשר לתרץ את הקושיא שהעלו האחרונים בשיטת הבה"ג. האחרונים שואלים: אם לבה"ג המצוה של ספירת העומר היא מצוה אחת, נמצא שאם שכח לספור יום אחד הרי נתבטלה כל הספירה, וממילא כל ברכותיו, למפרע, היו לבטלה (וכך סובר החיד"א שהברכות הם למפרע לבטלה), וא"כ יש לשאול איך תקנו חז"ל ברכה על ספירת העומר, למה לא נחוש שמא ישכח לספוריום אחד, ונמצאו ברכותיו למפרע לבטלה? למה זה שונה ממצוות ספירת זבה, שלתוס' (מנחות סו.) אין הזבה מברכת, דאולי יסתור ספירתה? האחרונים תירצו שגבי זבה המצוה אינה כל כך בידה, ולכן חז"ל חששו ולא תיקנו ברכה, משא"כ בספירת

 

  העומר שהמצוה תלויה באדם. עכשיו ניתן לתרץ אחרת: לגרי"ד זצ"ל השאלה אינה מתחילה, כיוון שלפי הבנתו בבה"ג כל יום ויום בספירה הוא מצוה בפני עצמה, ולכן אם שכח יום שלם אין הברכות שבירך לפני כן לבטלה. וכן לא צריך את חידושו של הגרי"ז, שהמחייב לברכת המצוות לבה"ג הוא מעשה המצוה, שהרי אף לבה"ג יש ארבעים ותשע מצוות נפרדות.

 

 

 

הערות:

 

1. וכן פסקו הבה"ג, הרמב"ם (תמידין ומוספין ז', כג), והמאירי (מגילה כ:), והמשכנות יעקב (או"ח סי' קכ"ג).

2. וכן פסקו ר"ת וסמ"ג (עשין קצ"ט).

3. וכן פסקו הבה"ג, המרדכי (מגילה רמ"ז, ותת"ב), ותוס' מגילה שם, ראבי"ה (ח' ב, סי' תקכ"ו), תשב"ץ סי' ש"ז, רבינו ירוחם (נתיב ה', חלק ד), רא"ש (פסחים הובא בטור סי' תפ"ט), ר"ן (מגילה שם), ושו"ע (תפ"ט, ז), ועוד כמה אחרונים

4. כמו הלבוש (תפ"ט, ח), והמשנה ברורה (סי' תפ"ט, ס"ק לד). אמנם, פר"ח (תפ"ט, ז) חולק וסובר שאין מברכים עוד, אלא ימשיך לספור בשאר הלילות בלי ברכה.

5. דעתו הובאה בתוס' מגילה כ: ד"ה כל, טור או"ח סי' תפ"ט וברא"ש סוף פרק ערבי פסחים.

6. טור או"ח סי' תפ"ט.

7. הובא בביאור הלכה תפ"ט, ח ד"ה סופר.

8. הובא במחזור ויטרי, ועיין בב"י סי' תפ"ט.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTS@VBM-TORAH.ORG

 עם התוכן:

   GET YHE-ABOUT COURSES.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1999   ישיבת הר עציון