ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

מכירה בתשלומים

 

הרב דני וולף

 

המשנה בבבא מציעא סה. :

 

"מרבין על השכר ואין מרבין על המכר, כיצד? השכיר לו את חצירו ואמר לו 'אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר סלעים לשנה ואם של חודש בחודש סלע לחודש' מותר. מכר לו את שדהו ואמר לו 'אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא שלך באלף זוז, אם לגורן בשנים עשר מנה' אסור".

 

  צריך לציין שמדאורייתא בכל דיני מקח וממכר אין ריבית, ואיסור ריבית קיים רק בהלוואה. אבל מדרבנן ישנו איסור "אגר נטר" כלומר שכר המתנת מעות או אשראי. כדי להבין את דיני המשנה יש לנתח את הביטוי 'אגר נטר' ולהבין את שתי הדרישות הטמונות בו:

 

1.   המתנת מעות - גם מדרבנן אינה נאסרת אלא כשיש אשראי, אך אם הפרעון נעשה בזמן הרי אין כאן הלוואה. בתשלומי השכירות, אף על פי שיש תוספת של שני סלעים כששילם על כל חודש, כיון ששכירות משולמת בסוף זמן ההשכרה, השוכר לא איחר בתשלומין, וממילא על פי הדין אין כאן המתנת מעות. במכר, הסכם של העלאת מחיר תמורת תשלום מאוחר יותר אסור כיון שמועד התשלומים במכר הוא שעת קניית החפץ, ולכן יש כאן דין של המתנת מעות (כולן או חלקן) ויש כאן מצב של מעין הלוואה.

 

2.   שכר - מותר להלוות כסף בין מדאורייתא ובין מדרבנן. האיסור הוא גביית תוספת עבור ההלוואה, אפילו אם המוכר מציע תשלומין בתמורה. האיסור קיים אך ורק במידה ויש   ת ו ס פ ת   עבור האשראי. ולכן ממילא אין בעיה בתשלומין בכרטיסי אשראי כיון שאין תוספת.

 

  ניתן להגדיר תוספת באחת משתי צורות (יו"ד קעג סק"א):

 

1. "פירש" - אם המוכר מציע במפורש שני מחירים שונים, אחד בפרעון מיידי (מזומן) ושני גבוה יותר בתשלומין או לאחר זמן, אסור לשלם את המחיר הגבוה לאחר זמן. צריך להדגיש שאין הבדל אם המוכר ציין את המחיר הרגיל בתשלומין ואת מחיר ההנחה במזומן או להיפך. על פי הדין זמן התשלום הוא מועד קניית החפץ, וחריגה ממחיר זה מוגדרת כמתן "שכר" (עיין פתחי תשובה ה').

יש דעה בפוסקים (שו"ת אמרי יושר ח"א סי' קנ) שבמקרה שכל השוק נוהג לתת אשראי למוצר מסויים, או פרעון מאוחר אז אין הגדרה של ריבית. במצב הנוכחי בשוק אין מסחר של צרכנים שעומד בקריטריון זה.

 

2. "יצא השער" - (עיין בבבא מציעא סג: תוס' ד"ה ואמר ותוס' רא"ש שם, וריטב"א סה. ד"ה שכירות) אם יש מחיר קבוע ומקובל לחפץ מוגדר אפילו אם הוצע מחיר גבוה מהמקובל בהסדר תשלומין - אסור.

 

  יש לציין שמכירה באשראי נאסרה רק בגלל ש"מיחזי כריבית", וכל מכירה שהתוספת אינה ניכרת בה מותרת גם אם הוצעו במפורש שני מחירים.

כך מובא בשו"ע (שם):

 

"אם מעלהו הרבה עד שהדבר   נ י כ ר   ל כ ל   ש ב ש ב י ל   ה מ ת נ ת   ה מ ע ו ת   הוא מעלהו הוה ליה כמפרש ואסור".

 

  מהשו"ע משתמע שהדרישה לאסור היא רק כשהתוספת ברורה לכל, ולכן אפילו אם יש העלאת מחיר משמעותית, אך אדם מהרחוב לא היה מבחין בהעלאה זו, מכירה זו לא תוגדר כריבית. השיעור של "הרבה" לכאורה אינו קבוע ותלוי באופי החפץ. הש"ך כתב (סק"א) כיוון שאין אונאה לקרקעות אין "הרבה" בקרקע. ניתן להבין את כוונתו, שבקרקע לפעמים מעלים את המחיר בשיעור גבוה מאוד כדי לקבל קרקע מסויימת, וממילא תמיד "אינו ניכר" ואינו תלוי בשיעור אונאה כלל. המקור מים חיים (על השו"ע שם) הבין בחוות-דעת שהתוספת תלויה בשיעור אונאה אבל בחוות-דעת עצמו (אות ד') לא משמע כך:

 

"דוקא בסך גדול שאינו ראוי להיות כך בזמן ההוא לפי רוב השנים וכן הא דאסור ביצא השער היינו בשער גדול שאינו ראוי להשתנות".

 

  מהביאורים משמע שישנו גבול תחתון של אונאה אבל ברוב המקרים הוא יהיה גבוה הרבה יותר משתות (עיין ברית יהודה פרק כ"ב הערה טו).

 

  יתכן שדין זה של "ניכר לכל" יהיה בעל השפעות נוספות: למשל, נניח שסיבת התוספת אינה ברורה ו"אינו ניכר" למה המחיר גבוה יותר, יתכן ש"התוספת" מעיסקה זו לא תחשב כריבית. אמרנו לפני כן שמותר לשלם בכרטיסי אשראי כיון שאין תוספת, ממילא אפילו אם יש כאן "נטר" אין כאן "אגר" (כי התשלום הוא לא על המתנת המעות).

 

  מה הדין אם הסוחר נותן הנחה לתשלום במזומן או בצ'ק, האם יהיה אסור לבצע תשלום זה בכרטיס אשראי? לכאורה יש שני גורמים לתשלום גבוה יותר:

 

1) עמלת חברת האשראי.

2) התשלום מתבצע רק בסוף החודש.

 

  ניתן להניח שאם יש ספק או חוסר בהירות לסיבת התוספת, דבר זה כבר מספיק לטשטש את ה"מיחזי כריבית" וממילא עיסקה זו מותרת, אפילו אם יתכן שחלק מהתוספת הינה עבור האשראי. (כמו שאסור לאחר התשלום בשביל תוספת, אסור להקדים מעות בשביל הנחה [בב"מ סג:, שו"ע יו"ד קעג סק"ז] שאז הקונה נותן אשראי ללוקח).

 

  מקרה דומה שההנחה ניתנת עבור שתי סיבות היא מנוי לכתבי עת, שבדרך כלל נותן הנחה עבור הזמנה למספר שנים רב יותר. במקרה זה גם כן ישנן שתי סיבות:

 

1) הנחה בשביל כמות.

2) הקדמת המעות.

 

  גם כאן נראה לי שהעיסקה מותרת מכיון שסיבת ההנחה אינה ברורה מספיק וממילא אין כאן דין של "ניכר לכל" (1).

 

  בעיה סבוכה בהרבה מקרים, היא קביעת המועד הנכון לתשלומים, בשביל תשלום שסטייה ממנו מוגדרת כהמתנת מעות ואשראי. עד כה דיברנו על סטייה המאחרת את התשלום, כשהמוכר נותן אשראי ללוקח. (יש לציין שהקדמת התשלום בשביל הנחה גם כן אסור (בב"מ סג:, שו"ע יו"ד קעג סק"ז)).

 

  מקרה בעייתי הוא דיני התשלום לביטוח רכב. יש מקום לדון מה אופי החוזה עם חברת הביטוח:

 

1. האם ישנה התחייבות מותנית בשעת הביטוח? ההתחייבות של חברת הביטוח לשלם היא משעת חתימת החוזה, בתנאי שהנזק יהיה בשנה הקרובה.

2. הביטוח הוא שירות או כיסוי למשך השנה.

 

  הנפקא-מינה בין שתי אפשרויות אלו היא מועד התשלום. לפי האפשרות הראשונה המועד לתשלום הוא בתחילת השנה כמו מכירה, לפי האפשרות השניה ביטוח יהיה כמו שכירות, שניתן לשלם מוקדם או מאוחר עם תוספת.

 

  דבר מעניין הוא שישנם שני תנאים בחוזי ביטוח רכב הסותרים זה את זה:

 

1. אדם שמכר את רכבו במהלך השנה, יהיה זכאי לקבל החזר על דמי הפרמיה לשאר השנה (מכאן משתמע שזה כיסוי מתמשך).

2. אדם שרכבו הוזק במהלך השנה (ובעצם אין לו יותר רכב שיהיה מבוטח) לא יהיה זכאי לקבל החזר על דמי הפרמיה לשאר השנה (מכאן משתמע שזו התחייבות מיידית).

 

  נראה לי, הלכה למעשה, שתשלומי ביטוח רכב הינם כיסוי מתמשך וניתן לשלמם בתשלומים וכן הסכים איתי מו"ר. יש מקום להסתפק האם מותר לשלם במזומן או שזה ייחשב לתשלומים מוקדמים על מנת לקבל הנחה ואז ישנו איסור? בשכירות מותר לשלם את כל התשלום מההתחלה מהתחלה, וממילא סביר שכשהתחיל הכיסוי ניתן לשלם הכל.

 

  סיבה נוספת להקל בפרעון מוקדם נמצאת באגרות משה (ח"ג יו"ד מ"א). הרה"ג משה פיינשטיין זצ"ל מחדש שניתן להלוות לחברה בע"מ, כיון שאין שעבוד הגוף על בעלי החברה אלא על נכסי החברה. הצעה זאת מרחיקת לכת מאד, ובמנחת שלמה סימן כ"ח הרבה להקשות עליו (ג"ע כיין במנחת יצחק ח"ג סימן א' שדן שאולי אינה ריבית קצוצה, כיון שיש אפשרות שהחברה תפשוט רגל ולא תשלם).

 

  האג"מ התיר אפילו ריבית קצוצה, ובמקרה דידן יש לסמוך עליו כסיבה נוספת, שהרי יתכן שניתן לשלם בתחילת השנה (יש להדגיש שהאג"מ מתיר רק להלוות לחברה כסף, אבל אסור ליחיד ללוות מחברה בע"מ באיסור תורה ונחשב כריבית קצוצה כמו שמפורש בתשובה שם).

 

 

הערות:

 

(1)   כן כתב הבית אפרים יו"ד סימן מא, אם המוכר הסכים להוביל את הפירות למקום אחר, ועיין בברית יהודה פרק כ"ב הערה 1.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTS@VBM-TORAH.ORG

 עם התוכן:

   GET YHE-ABOUT COURSES.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1998   ישיבת הר עציון