ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

***********************************

פרשת השבוע

 *********

 

נבואתו הרביעית של בלעם

 

ראובן גפני

 

 

  נבואתו הרביעית של בלעם מעוררת קשיים לא מעטים.   כך לגבי הקשרה בתוך שאר הפרשה, וכך לגבי פירושה המילולי.   ראשית - נבואה זו שונה מקודמותיה, בלעם עצמו הוא היוזם אותה ולא בלק.   מהו האינטרס שלו במעשה זה?   שנית - לאחר כל מה שקרה, מדוע שבלק ירצה לשמוע אותו בכלל?

 

  בנבואה זו מדבר בלעם, כצפוי, על מואב וישראל.   אולם מדוע מצרף בלעם לנבואתו עמים שונים לחלוטין, כמו אדום, ואשור?!   לכאורה - אלו נבואות שאינן קשורות כלל לנושא הנדון.   ביחוד לאור הפתיחה החוזרת של "וישא משלו", הרומזת שאלו נבואות נפרדות.   ננסה להבין, כמו כן, את הסדר הפנימי בנבואה זו, ואת סיומה: "אוי מי יחיה משומו אל".

 

עצת בלעם

 

  בלעם מצטווה על ידי בלק: "קום ברח לך אל מקומך", אך בלעם אינו עושה זאת.   הוא רוצה "ליעץ" דבר מה לבלק באשר לעתידם של מואב וישראל.   איזו מין עצה אנו פוגשים כאן?   הן לכאורה זוהי פשוט נבואת תחזית על העתיד לבוא על האומות?!   חז"ל היו ערים לבעיה זו, ולפיכך הכניסו לפיו של בלעם עצה עליה אנו לומדים רק בפרשת מטות - במלחמת מדיין.   כאשר שבים אנשי המלחמה לאחר ששבו את הנשים, כועס עליהם משה: "החייתם כל נקבה?!   הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר - מעל בה' על דבר פעור".   מכאן משמע  

ש א נ ש י   מ ד י י ן   גרמו לחטא בעל פעור, ובאופן עקיף - בלעם.   אגב כך ניזכר בבעיה שונה: בסיפור על החטא אנו קוראים שבני ישראל זונים עם בנות   מ ו א ב, אולם האשה המוכה על ידי פנחס היתה מדיינית!!   מהו "ערבוב" זה?   ניתן בהחלט לומר שהיתה כאן פעולה משותפת של עמים שכנים, מואב ומדיין.   וזאת אולי בעצת בלעם.   על בסיס זה טענו חז"ל שזוהי העצה אותה יעץ בלעם לבלק.

 

  אולם גם אם אכן בלעם הוא שיעץ זאת - נקודה זו לא מוזכרת בפסוקים אצלנו כלל!!   העצה המוזכרת כאן נראית שונה לחלוטין, ומנותקת לחלוטין מכל נושא זה, אליו התייחסו חז"ל.   אכן, כך מקשה גם האברבנאל על אתר.

 

  מסיבות אלו, גם אם נקבל את העובדות לגבי בלעם וחטא בעל פעור, ננסה לפרש את הפסוקים שלפנינו בצורה שונה.   נראה שזו עצה שונה והקשרה לחטא בעל פעור הוא לכל היותר עקיף.

 

  האברבנאל הבין אחרת את עצתו של בלעם: היות וכל מה שיקרה, צפוי רק באחרית הימים, אין לבלק שום סיבה לדאוג לפי שעה מפני ישראל.   בלעם מייעץ לבלק להירגע [עיין גם ב"העמק דבר"].   גם פירוש זה עדיין לא מסביר את הזכרתם של שאר העמים בנבואה זו.

 

  מכל הנאמר עד כאן - נראה שניתן להציע פירוש נוסף, אשר יתמודד עם הבעיות שהוצבו כאן, יבהיר את הנבואה, ויבאר מדוע היא מכונה "עצה".   כפי שרמזנו קודם - אולי אף ניתן לקשר זאת בעקיפין עם העצה לגבי בנות מואב בבעל פעור.

 

יחס ישראל לאומות

 

  נבואת בלעם ובעצם כל פרשת בלק ובלעם מתרחשת לאחר שני מאורעות חשובים.   כיבוש ארץ סיחון ועוג מחד ושליחת מרגלים לאדום ומואב שלא נענתה בחיוב, מאידך.   [ע"פ דברי יפתח הגלעדי בשופטים י"א, אכן נשלחו מלאכים גם למואב.]   על בסיס זה מתאר בלעם את הצפוי בעתיד למואב ולאדום [אשר לא במקרה נכלל בנבואה זו] מידי ישראל, גם אם זהו עתיד רחוק: סירובם של שני עמים אלו ליד המושטת לשלום על ידי ישראל, גורמת לכך שבעתיד הרחוק ייכבשו שני עמים אלו וימוגרו על ידי ישראל.   אם אכן כך יהיה, סירובם של שני עמים אלו לבקשת ישראל באותה שעה היה ממש מגוחך.   עמים אלו יכלו למנוע את גורלם בקלות, לו היו מוותרים קצת, ומודים בעצם בעליונותם של ישראל, ומונעים מעצמם כליה עתידית.   העם הגרגשי, לדוגמה, וכן העם הגבעוני, מנעו מעצמם גורל אכזר שפקד את שאר עמי האזור.   אולם בינתיים - מואב ואדום פעלו הפוך.   מואב לא מוכנים שישראל יעברו בתחומם, ואף מגדילים לעשות: מזמינים את גדול הקוסמים - בלעם - על מנת לקלל את ישראל.   מתוך כך עולה על פני השטח עצה פשוטה ביותר: בידכם לשנות את גורלכם בקלות, אם רק התיחסו לישראל בצורה שונה, בניגוד לצורה בה התיחסתם אליהם עד כה.

 

  אם אכן כך הדבר - נוכל להסביר בקלות את המצאותם של העם העמלקי והקיני בנבואה זו: אלו פשוט דוגמאות לשני עמים שבחרו בתגובות שונות להופעתם של ישראל בשטח, ומשום כך עתיד גורלם להיות שונה לחלוטין אחד מהשני.

 

  עמלק היה עם בלא כל קשר לישראל, כאשר יצאו אלו ממצרים, אולם בכל זאת הוא מתעקש להיטפל להם מיד ביציאתם למדבר.   זהו נסיון להוכיח שעם ישראל בעצם פגע בכל העמים.   בעקבות מעשה זה, נענש העם העמלקי בתבוסה מיידית, וכן נגזרת עליהם כליה לעתיד על ידי ישראל.   שוב - גזר דין זה לא היה מחויב המציאות כלל וכלל!!   כך בחר העם העמלקי להתקשר לישראל, ועל כן זה יהיה עונשו.

 

  לעומתם, בני העם הקיני - אשר לפי רוב הפרשנים הינם קרוביו של יתרו חותן משה [בניגוד לאברבנאל המפריד לחלוטין בין עם זה לבין יתרו חותן משה, למרות שגם הוא נקרא קיני) מהווים דוגמה הפוכה בדיוק לעמלק.   אף הם לא היו קרובים לישראל כאשר עם זה נוצר, אולם הם מוצאים את הדרך - בעזרת יתרו ומשה - להתקרב לישראל בכל מקרה.   בעקבות זאת, הם מסתפחים אל הכוח העולה החדש במפת המזרח התיכון - ישראל - ולעתיד לבוא צפויות להם הצלחות משותפות רבות עם ישראל.

 

  המקל והגזר

 

  בילקוט שמעוני מוזכרים בהקשר לכך בני יהונדב בן רכב, אשר יש שהבינו שאף הם מבני יתרו, הקינים, [דברי הימים א' ב] ובעקבות התקרבותם לה' מובטח להם קיום תמידי של זרעם, ושימוש בכהונה של בניהם.   [ככל הנראה ע"י נישואי בנותיהם עם כהנים.]   המדרשים מתייחסים אליהם כדגם לאלו שהקב"ה ריחק, והם נתקרבו בכל זאת.   וזהו בדיוק מה שמנסה להסביר כאן בלעם לבלק: ישנן לפניך שתי אופציות: האופציה "העמלקית" והאופציה "הקינית" - בחר אתה את הדרך הנראית לך.   ובכך גם תקבע את גורלך לעתיד לבוא.   במסכת סנהדרין (ק"ו.) אף מתוארת נבואה זו לגבי הקיני, כפניה של בלעם ליתרו: "אף אתה היית עמנו באותה עצה של 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו'".   ונשלים זאת - ראה לאן הגעת עכשיו, כאשר אתה ממש חלק מישראל!   וכך אמור להבין גם בלק את הדרך הנכונה אותה יבחר.

 

  אם נכון הוא שזוהי משמעותה של הנבואה: נסביר, כמו רוב הפרשנים, את הצורך באשור: הנבואה של אשור הינה נספחת לנבואה על הקיני, המבהירה שגם כאשר יגלו הקיני על ידי אשור - בסופו של דבר יחזרו לארצם ולמקומם, כמו ישראל.   [לפי הרמב"ן - הם אף לא יגלו] "אוי מי יחיה משומו אל" - כפי שמסביר הילקוט שמעוני: "אוי מי יחיה כשאלוקיהם של אלו יפדה את בניו".   כמובן שזהו חלק אינטגרלי מן העצה עליה דברנו קודם לכן!!

 

  ואשר לבלק - על פי מעשיו נראה שפשוט בחר להתעלם מן העצה, וחבל.

 

 

***************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1997   ישיבת הר עציון