ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

מ¯ל¯כ¯ו¯ת¯ ¯י¯ש¯ר¯א¯ל¯ ¯ו¯מ¯ל¯כ¯ו¯ת¯ ¯ב¯י¯ת¯ ¯ד¯ו¯ד

 

¯ה¯ר¯ב¯ ¯ב¯נ¯י¯מ¯י¯ן¯ ¯ת¯ב¯ו¯ר¯י

 

 

  הרמב"ן עה"ת, בפירושו לפסוק "לא יסור שבט מיהודה" (בראשית, מט, י), דן¯ באריכות במלכות בעם ישראל וקובע - "מעת שיחל להיות ליהודה שבט מלכות, לא יסור ¯ממנו אל שבט אחר".   ועל כן, כל מלכי ישראל שמלכו בתקופת בית ראשון - "היו¯ עוברים על דעת אביהם" (פרט לירבעם שנמשח ע"י נביא).   ובהמשך דבריו אומר ¯הרמב"ן, כי בית-חשמונאי, אע"פ שהיו "חסידי עליון", נענשו עונש של כליון גמור, ¯וכל העונש - "בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית-דוד".

 

  המקור, אם כן, לאיסור המלכת מלך שאינו מבית-דוד, הוא מצוואת יעקב, לדעת¯ הרמב"ן [ואמנם הר"ן בדרשות (דרוש ז') טען שאין לראות בצוואה אזהרה, אלא רק¯ הבטחה, ואכמ"ל.[

 

  לכאורה, משמע מהרמב"ן שלמלך שלא מבית-דוד, לא יהיה דין מלך. אולם על זה¯ קשה מהגמ' בהוריות (יא:), שדנה בקרבן נשיא (ויקרא ד), ואומרת שקרבן זה מביא ¯רק מלך, אך - "מלכי ישראל ומלכי בית-דוד - אלו מביאים לעצמם ואלו מביאים ¯לעצמם", ומכאן שגם במלך מישראל נוהג דין מלך!

 

  ולכן צריך לומר, שדין קרבן אינו דין במלוכה, אלא בשלטון המעשי על העם. וכן ¯נראה, שכן דין זה מובא בתורה כדינו של נשיא, שאין על גביו אף אחד, ומכאן שכל ¯אופי הקרבן הוא מצד השלטון על העם, וללא קשר לדיני מלוכה.  אשר על כן, אע"פ¯ שלדעת הרמב"ן אין למלך מישראל דין מלך כלל, בכ"ז ינהג בו קרבן כמלך, מצד ¯היותו שליט בפועל על העם.

 

  לגבי מלכותו של שאול, הרמב"ן מסביר שזו היתה מלכות זמנית, כיון שעדיין לא ¯הגיע זמן המלכות הנצחית, ומראש לא היתה מלכותו אמורה להמשך זמן רב (ואילו לא¯ היה חוטא, יתכן שהיה נשאר מלך על שבטי בנימין, אפרים ומנשה - אך לא על שבט ¯יהודה).

 

  אולם המאירי בהוריות אומר ששאול באמת לא היה מלך כלל - "אלא כממונה ¯וכמחזיק במלכות ¯כ¯ג¯ז¯ב¯ר¯ ¯א¯ו¯ ¯כ¯פ¯ק¯י¯ד עד בוא המלך".

 

  מהרמב"ם בסה"מ (ל"ת שס"ב) משמע אמנם שעקרונית יכול היה כל אחד מישראל¯ לזכות במלוכה, אולם - "כבר ידעת מספרי הנבואה שזכה בה דוד וכן זרעו אחריו עד ¯סוף כל הדורות".   אולם למרות שהמקור לציווי למנות מלך דווקא מבית-דוד הוא רק ¯מספרי הנבואה, לפי הרמב"ם, בכל זאת - "אין מלך ¯ל¯מ¯י¯ ¯ש¯י¯א¯מ¯י¯ן¯ ¯ת¯ו¯ר¯ת¯ ¯מ¯ש¯ה אדון כל¯ הנביאים אלא מזרע שלמה לבד".   ואף בהקדמה לפרק חלק, ביסוד הי"ב מיסודות ¯האמונה, רואה הרמב"ם בעקרון שמלך הוא דווקא מבית-דוד יסוד חשוב באמונת-ישראל, ¯כאשר חלק מהאמונה במשיח היא - "שאין מלך לישראל אלא מבית-דוד ומזרע שלמה¯ בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת - כפר בשם יתברך ובדברי נביאיו".

 

  רמז למקור להלכה זו, לשיטת הרמב"ם, נמצא בדבריו בסה"מ, כשהוא משווה את ¯מלכות בית-דוד לכהונה - "כמו שכל זרע אחר בלתי זרע אהרון, לענין עבודה - זר ¯קרינא ביה".   על יסוד זה, טען הרב מבריסק שדברי הרמב"ם מבוססים על המדרש ¯במכילתא לפרשת בא (שמות, יב, א) - "עד שלא נבחר אהרון היו כל ישראל כשרין¯ לכהונה; משנבחר אהרון יצאו כל ישראל... עד שלא נבחר דוד היו כל ישראל כשרין¯ למלכות; משנבחר דוד יצאו כל ישראל, שנאמר (דהי"ב יג) 'הלא לכם לדעת כי ה'¯ אלקי ישראל נתן את הממלכה לדוד'".

 

  יוצא, א"כ, שלדעת הרמב"ם מינוי מלך שלא מבית דוד הוא סילוף התורה ופשט¯ הכתוב של "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", והכופר בכך ככופר בכל התורה כולה.

 

  על רקע כזה, קשה מאד לכאורה להבין את פסק הרמב"ם בפ"א מהל' מלכים ה"ח -¯ "נביא שהעמיד מלך משאר שבטי ישראל, והיה אותו המלך הולך בדרך התורה והמצוה¯ ונלחם מלחמות ה', ¯ה¯ר¯י¯ ¯ז¯ה¯ ¯מ¯ל¯ך¯ ¯ו¯כ¯ל¯ ¯ מ צ ו ו ת ¯ ¯ה ¯מ ¯ל ¯כ¯ ו ¯ת ¯ נ¯ ו¯ ה ¯ג ו ¯ת ¯ ¯ב¯ ו ".   וכל החילוק בין¯מלך מבית-דוד למלך מישראל הוא (ה"ט) - "מלכי בית-דוד הם העומדים לעולם... אבל¯ אם יעמוד מלך משאר ישראל - תפסק המלכות מביתו, שהרי נאמר לירבעם - 'אך לא כל¯ הימים'".   כיצד, א"כ, מתיישבים דברי הרמב"ם כאן עם דבריו בסה"מ?

 

  ניתן לומר שהרמב"ם באמת חזר בו משיטתו בסה"מ, וההבדל לענין משך המלכות ¯נובע מכך שבמלכות בית-דוד, כל השושלת נתפסת כחפצא אחד של מלכות, כדברי הרמב"ם (ה"ז) - "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד ¯עולם".   משא"כ במלכי ישראל, שאמנם תתכן בהם ירושה, אך המלכות איננה נצחית¯ ורצופה, ועל כן היא תפסק.

 

  הרב הרצוג זצ"ל הציע הסבר אחר, שבאמת יש איסור למנות מלך שלא משבט יהודה,¯ אך ישנם מצבים שלצורך השעה וכהוראת שעה ניתן למנות מלך גם משבט אחר (כגון ¯כשאין מנהיג מתאים בשבט יהודה וכד').   אסור רק להעמיד מלכות ¯מ¯ק¯ב¯י¯ל¯ה למלכות ¯בית-דוד, אך מותר להעמיד מלכות כשבהגדרת תפקידה - שאיננה עוברת בירושה - בולט¯ ההבדל בינה למלכות בית-דוד.

 

  ניתן היה עקרונית לומר שאפשרות כזו קיימת רק ע"פ נביא, אולם מפורסמים דברי¯ הרמב"ם בתחילת הל' חנוכה - "וגברו בית חשמונאי... ¯ ו ¯ח ¯ז ¯ר ¯ה ¯ ¯מ¯ ל ¯כ ¯ו ת  

ל י ש ר א ל   יתר על ¯מאתיים שנים", ומכאן שניתן להעמיד מלכות ¯ ז¯ מ ¯נ ¯י ¯ת   גם שלא ע"פ נביא. הרב קוק זצ"ל ¯(בספר "משפט כהן") מציע שני הסברים לענין - אפשרות אחת ע"פ דברי הרדב"ז (פ"ג¯מהל' מלכים ה"ח) - "והאי מלך היינו שהומלך ע"פ נביא או ¯ש¯ ה ס כ י מ ו ¯ ¯ע¯ל¯י¯ו¯ ¯כ¯ל¯¯¯ י¯ש¯ר¯א¯ל", שכאשר כל ישראל מסכימים למנות מלך, הדבר מהווה תחליף למינוי ע"פ¯נביא.   ואפשרות שניה היא לומר שהאיסור הוא רק כאשר יש מלכות לבית-דוד, אך כאשר¯ אין מלך אחר - מותר למנות מלך גם משאר השבטים.

 

  לעיל הועלתה האפשרות ששלטון בפועל, אף ללא מלכות מלאה, עשוי לגרום לחלק ¯מדיני המלכות.   אך ניתן גם לדון בשאלה ההפוכה - מה מצבו של מלך מבית-דוד, שאין ¯לו מלכות בפועל?   נושא זה דן הירושלמי בהוריות (פ"ג ה"ב), הסובר שבזמן מרד אבשלום הביא דוד¯ קרבן כאחד מהעם, והדבר מובן ע"פ האמור לעיל, שקרבן נשיא נוהג דווקא במי שיש ¯לו שלטון בפועל.   אך לפי"ז לכאורה יש מקום להקשות, מדוע שמעי בן גרא היה חייב¯ מיתה - הרי דוד לא היה נחשב כמלך בזמן המרד?   ואכן, ה"פרשת-דרכים" (דרוש י"א) ¯סובר ששמעי בן גרא באמת לא היה חייב מיתה בגלל התנהגותו במרד אבשלום (אלא רק¯ בגלל שעבר על ציוויו של שלמה).   אולם על זה קשה מדברי הרמב"ם עצמו (פ"ג מהל'¯מלכים ה"ח) - "כל המבזה את המלך או המחרפו - יש למלך רשות להרגו ¯כ¯ש¯מ¯ע¯י¯ ¯ב¯ן¯¯¯ג¯ר¯א".

 

  ונראה שיש שתי הלכות שונות: מי שרק מתפקד כמלך, יש בו דיני קרבן של מלך, ¯הנובעים משלטונו בפועל, אולם מי שהוא מלך רק ב"גברא" - כלומר מבית-דוד, ואין ¯לו שלטון בפועל, אזי מצד אחד הוא לא מביא קרבן נשיא, התלוי בשלטון, אולם מצד ¯שני הוא עדיין מלך בגברא, וכל שאר דיני המלכות קיימים בו, וממילא המורד בו ¯חייב מיתה.   וכן משמע מדברי רש"י ביחס למרד שבע בן בכרי, עליו אומר הפסוק (שמ"ב, כ, כא) - "נשא ידו ¯במלך ¯בדוד", ומפרש"י - "במלך - אע"פ שאינו דוד;¯בדוד - אע"פ שאינו מלך".

 

  כך גם ניתן להסביר את ההבדל בין מלכות שאול, שבגלל חטאו הועברה ממנו,¯ למלכות דוד, שאע"פ שחטא - נשארה לו ולביתו.   שאול הרי לא היה מלך ב"גברא", אלא¯ רק תפקד כמלך, וברגע שחטא - התברר שהוא לא מתפקד כראוי, והועבר ממלכותו; דוד,¯ לעומת זאת, היה גם מלך ב"גברא", ועל כן חטאו לא גרם שמלכותו תעבור.

 

  ע"פ האמור לעיל, ניתן להציב כמה דרגות במלוכה בישראל:

א¯.   מלך מבית-דוד שהשלטון בידיו - המלך הקלאסי שכל דיני המלכות נוהגים בו,¯ ומלכותו עוברת בירושה.

ב¯.   מלך מישראל שהומלך ע"פ נביא (וע"פ הרדב"ז - או ע"י כלל ישראל), נוהגים ¯בו כל דיני המלכות, אך מלכותו לא תמשך לנצח (ויתכן שבדרגה מקבילה ניצב מלך¯ מישראל בתקופה שאין מלכות לבית-דוד, כמו בימי החשמונאים).

ג¯.   מלך מבית-דוד שמסיבות שונות איננו השליט בפועל, שמשמע מהרמב"ם שנוהגים ¯בו כל דיני המלכות, פרט לקרבן נשיא, התלוי בשלטון.

ד¯.   מלך מישראל שלא הומלך ע"פ נביא - לפי הרמב"ם יתכן שדיני המלכות נוהגים ¯בו, אך לפי הרמב"ן ודאי שיש בכך איסור ואין בו דיני מלכות (וכן משמע מתוס' ¯בסנהדרין כ: לענין סמכויותיו של אחאב).   מ"מ, כיון שיש לו שלטון בפועל - הוא ¯מביא קרבן כנשיא.

 

  בפי"א מהל' מלכים ה"א, אומר הרמב"ם - "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר ¯¯מ¯ל¯כ¯ו¯ת¯ ¯ד¯ו¯ד ליושנה".   שוב בולט ברמב"ם הקשר בין המשיח והמלוכה, ושוב נראה¯ שמלכות בית-דוד היא חפצא אחד של מלוכה, שכן לשון הרמב"ם היא "מלכות דוד" -¯ כמלכותו של דוד ממש.

  נזכה לראות במהרה בימינו בשובה של מלכות דוד הנאמנה.

 

 

*   סיכום שיעור שהועבר בישיבה במוצש"ק פרשת ויחי התשמ"ח.   השיעור דן בעיקרו במינוי מלך מבית דוד מול מלך מישראל: על מינוי מלך גוי - עיין שיעורו של הרב עמיטל.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

   MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון