ישיבת הר עציון בית מדרש האלקטרוני (ב.מ.א.)

************************************

שיעורים בהלכה

************

 

הימנעות מחילול שבת בפיקוח נפש

 

הרב אהרון ליכטנשטיין   (השיעור הועבר בישיבה בשבת פרשת בא.)

 

 

א.

.

  בעל המאור בסוף פרק ראשון דשבת (ז. בדפי הרי"ף) כותב:

 

"והא דתנו רבנן אין מפליגין בספינה פחות משלושה ימים קודם לשבת (שבת יט.)...נראה טעם אחר בין בזו בין במה שאמרו אין צרין על עיירות של נכרים )שם( דכולהו מקום סכנה הוא וכל שלשה ימים קודם לשבת - קמי שבתא מקרי, ונראה   כ מ ת נ ה   ל ד ח ו ת   א ת   ה ש ב ת   מפני שאין דבר שעומד בפני פיקוח נפש והוא הדין להפריש במדברות וכל מקום סכנה שעתיד לחלל בו את השבת".

 

  העולה מדבריו, שהאיסור הוא משום שהוא מתנה, כביכול, לדחות את השבת. מכל מקום, משתמע, שהאיסור להכניס עצמו לפיקוח נפש הוא רק   ד ר ב נ ן. שהרי האיסור הוא רק להתחיל את הדבר שלושה ימים לפני שבת, ואם האיסור היה מדאורייתא, הרי שאם היתה התנגשות עם שבת, היה אסור כלל לעשות את המעשה אף קודם לשלושה ימים.

 

  לעומת זאת כותב בעל המאור בריש פרק "רבי אליעזר דמילה" (שבת, נג. בדפי הרי"ף, ד"ה כתב):

 

"... ולא היה לו לומר כך, אלא כך: מרחיצין את הקטן כדרכו לפני מילה, בחמין שהוחמו מערב שבת, ולאחר מילה, אם נשפכו חמין שלו, מחמין לו חמין   א ף   ב ש ב ת   מפני שסכנה היא לו, והיא שנשפכו לאחר מילה אבל אם נשפכו קודם מילה -   ה מ י ל ה   נ ד ח י ת   ואין השבת נדחה".

 

  משתמע מדבריו כאן, בניגוד לדבריו בפרק ראשון, שאיסור חימום המים הוא  

מ ד א ו ר י י ת א   , שהרי המילה, שהיא דאורייתא, נדחית.

 

  בתירוץ הסתירה בדבריו ניתן לומר:

 

1.   הגרי"ד סולובייצ'יק מחלק בין מילה, בה מתעוררת שאלת חימום בשבת עצמה, ועל כן דוחה השבת את המילה, לבין יציאה שלשה ימים קודם שבת, שאז, מדאורייתא, אין צורך לדאוג לחילול השבת שייקלע אליו בהמשך.

2.   ישנה אפשרות פשוטה יותר לחלק בין השניים. במילה, מראש, הותרו רק דברים שאין אפשרות להכינם לפני שבת. חימום מים שאפשר היה לעשותו קודם שבת אינו נכלל בהיתר מילה בשבת כלל, ועל כן גם המילה עצמה נאסרת. לעומת זאת, ביציאה שלשה ימים קודם שבת, כלל אין מדובר על מהלך הכרוך במלאכה הטעונה היתר או דחייה.

 

  אך יש לחלק בין המקרים הנ"ל לבין מקרה בו יתקל בפיקוח נפש בשבת. שהרי בעל המאור דן האם מותר לאדם להיכנס למצב בו יאלץ, עקב פקוח נפש, לחלל שבת. אך אין ללמוד מכאן למקרה בו בכל מקרה יכנס לפיקוח נפש והשאלה תהיה האם עליו למונעו. [אם רוצים לחלק גם בפיקוח נפש בעל כורחו - בין מקרה בו יכול למנוע חילול שבת על ידי הכנה מראש, לבין מקרה בו יכול לדחות את הפיקוח נפש עצמו ולעכב את הלידה, למשל הרי שברור שאין כל חובה לדחות את הפיקוח נפש עצמו. אך נראה שאין לחלק כלל בין המקרים.]   ברור שבדיעבד, אם יכול היה להכין מבעוד יום ולא עשה, שאין היתר פיקוח נפש פוקע (בזה הוא שונה מדיני מילה ועבודה), אך יש לדון בחובה להכין לכתחילה.

 

ב.

 

  בגמרא בשבת (קל.) נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא במכשירי מילה בשבת:

 

"אמר רבי אליעזר כורתים עצים לעשות מהם פחמין לעשות ברזל. כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה בערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת".

 

  בגמרא בפסחים (סו.) מוצאים אנו כי רבי עקיבא עקבי בשיטתו בכל המצוות ולאו דווקא במילה.

 

  יש הרוצים לתלות את מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא בשאלה הידועה "הותרה" או "דחויה". לדעתם, סובר רבי אליעזר, כי שבת "הותרה" ביחס למילה, ועל כן גם מכשיריה, שהיה ניתן לדאוג להם בערב שבת - מותרים. ואילו לדעת רבי עקיבא שבת רק נדחתה, ועל כן דברים שניתן היה לדאוג להם בערב שבת - אסורים.

 

  אך קשה, שהרי לכולי עלמא עבודה "הותרה" במקדש, והגמרא (פסחים סט:) עושה צריכותה בין מילה לעבודה. יוצא, אם כן, שנחלקו אף בתחום בו נאמר "הותרה" לכולי עלמא, ועל כן נראה שאין להסביר כך את מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא.

 

  רש"י (שבת קל.) מפרש כי דברים שאי אפשר לעשותם מערב שבת הכוונה למילה, ודברים שאפשר לעשותם מערב שבת הכוונה למכשיריה. היוצא מדבריו, שאין חילוק מהותי ועקרוני בין מילה למכשירים, אלא שבפועל אין המילה אפשרית מבעוד יום.

 

  אך אפשר לחלק עקרונית בין מילה למכשיריה:

 

  ביחס למילה קיימת גזירת הכתוב שהיא דוחה שבת. אך בנוגע למכשירי מילה, אין להם היתר עצמאי והם ניתרים רק מפאת היותם   צ ו ר ך מילה. על כן, רק אלו שאי אפשר לעשותן מבעוד יום דינם כמכשירים ומותרים הם לצורך המילה, אך אלו שניתן היה לדאוג להם מבעוד יום כלל אינם מוגדרים כמכשירים.

 

  אך בפיקוח נפש אין לחלק בין עצם המעשה לבין המכשירים, שהרי הכל נעשה לצורך פיקוח נפש, ולא יהיה איסור אם לא הכין מערב שבת. אמנם, על פי שיטת ה"מגיד משנה", (הל' שבת, פ"ב הל' י"ד) שלחולה שיש בו סכנה הותר לעשות כל צרכיו אף אם אין הדבר נחוץ להצלתו, למשל כיבוי נר המפריע לשנתו, יתכן לחלק בין דברים הנוגעים ישירות לפיקוח נפש, לבין מעשים עקיפים שהותרו, שאותם נאסור אם לא הכין מערב שבת.

 

  האור זרוע (ח"ב, סימן ל"ח) נשאל האם אנשים שחיללו שבת מפני פיקוח נפש צריכים לבקש כפרה. תשובתו, כמובן, היתה שלא. אך יש לדון ביחס למקרה בו יכול היה למנוע את חילול השבת על ידי הכנת דברים מערב שבת. בנקודה זו נעוץ גם ההבדל בין הנושא בו אנו דנים, לבין מילה. ברור שבפיקוח נפש אף אם היה עליו להכין מראש, אם לא עשה זאת אין על המסתכן למות בשל כך, והדיון כולו הוא לכתחילה, ובנוגע לכפרתו בדיעבד. זאת, בניגוד למילה, שם השאלה היא האם מותר לו למול ולהכנס למצב של פיקוח נפש בידיים/

 

  ביחס לשבת, באופן ספציפי, יש מקום להקל או להחמיר.

 

  היו שרצו להקל בפיקוח נפש בשבת מעבר למקרים אחרים וזאת משתי סיבות:

 

א.   גם לשיטות הסוברות "דחויה", בשבת בוודאי ש"הותרה", ועל כן, בפיקוח נפש, גם אם לא הכין מבעוד יום - אין איסור.

ב.   שאר פיקוח נפש שבתורה נלמד מהפסוק "וחי בהם", אך ביחס לשבת ישנן דרשות שונות, ויתכן שבשבת ישנו מתיר מיוחד לפיקוח נפש.

 

  אך לשיטת הסמ"ג והיראים )ת"י, תי"א( נראה שדווקא בשבת יש להחמיר. שכן מונים   הם מעבר לאיסורי המלאכות גם חובת שמירה וכיבוד שבת.

 

  למעשה, במקרים בהם עלול אדם להיתקל במצב של פיקוח נפש בשבת, וניתן, ללא קשיים מיוחדים, להיערך מבעוד יום כדי למנוע עשיית מלאכות, ברור שהדבר רצוי למדי מכל הבחינות. אך אין בכך חובה ממש להלכה, ולכן, אם הדבר כרוך בפגיעה רצינית בעונג שבת, אין חיוב לקדם את פני המצב. אי לכך, פסקו גדולי הוראה, לדוגמא, שאין חובה להשתכן סמוך לבית חולים אף אם יש סיכוי שתהיה לידה בשבת.

 

****************************

כדי להרשם יש לשלוח בקשה לכתובת

  MAJORDOMO@ETZION.ORG.IL

עם התוכן:

  GET YHE-TEST H-SUBSCRIBE.

 

קיימת גם מערכת שיעורים באנגלית.   כדי לקבל רשימת השיעורים, יש לשלוח בקשה לכתובת:

  LISTPROC@JER1.CO.IL

 עם התוכן:

  INFO YHE-ABOUT.

 

בשאלות אפשר לפנות למשרד הישיבה 02-9931-456 ולבקש את משרד האינטרנט, או לכתוב לכתובת YHE@JER1.CO.IL

*******************************

כל הזכויות שמורות   1996   ישיבת הר עציון